יאהודי עראבי

לפני מספר שנים נתקלתי לראשונה במונח יהודי ערבי. זה היה במסגרת טקסט אקדמי של שנהב ומאז אני מנסה להבין את מקורה של ההגדרה. היום נדרשתי שוב לשאלה עם המאמר של כוכבי וגם של ליהי יונה.

המונח, כמו המונח מזרחי, לא היה ברור לי מאז שזוהיתי ככזה. אנחנו מזרחיים? שאלתי את אבא שלי והוא ענה, אנחנו מהמאגרב. מהמערב. ארץ ישראל היתה המרכז והיו אנשים ממזרחה והיו אנשים ממערבה. אנשי המאגרב, המוסלמים והברברים ולא רק היהודים גם נמצאים באותו "מערב" בגלל נקודות יחוס שונות. בדיוק כמו שאנשים ממזרח אירופה מכונים מזרחיים.

בישראל היו שני מקורות לכינוי "מזרחי". אחד היה הממסד ושני היה הממסד הרבני של הרב עובדיה יוסף. הוא בנה מהלך שקומם נגדו את כל רבני מרוקו ומדינות אחרות שאינן עיראק. הוא שאף לאיחוד ההלכה לכולם ואף כינה את כולם יהודי המזרח (הספרדים ועדות המזרח).

אני מודע לכך שאני לא עברתי את כור ההיתוך המזרחי או הספרדי לצורך העניין ואני כותב את הדברים הבאים מהמקום הייחודי שאני מכיר. משפחתי מצד אימי היא ממורשת של כהנים גדולים של בית ראשון שהגיעו לג'רבא. כהן אברי"ש (אני בן רבי ישמעאל כהן גדול). אבי מגיע עד לרבי יצחק חדד שהגיע מגיברלטר לג'רבא לפני כ-400 שנה. אלו הגנים שמרכיבים אותי. יכול והורי גם היו מתגיירים ומגיעים ממסורת סודנית וזה היה סך הגנטיקה שלי.

כשאני נמצא בתוניס אני מנסה לברר גם עם המשפחה שנשארה וגם עם החברים שנשארו שם. אתם ערבים? והם לא מבינים את השאלה. אנחנו יהודים הם אומרים. והם מדברים בערבית, זו שפת אמם. שומעים מוזיקה בערבית ואת ההתנהגות שלהם מרכיבות מספר השפעות. יהודית, ערבית, לעתים ברברית, לעתים צרפתית. ואיך מכונים הלא יהודים בתוניס? המוסלמים מכונים משילמין. הנוצרים מאשיחים והברברים, ברברים. לעתים המשילמין מכונים ערבים. היהודים לעולם לא מכונים ערבים.

יש את המשפט שאני מזדהה איתו. יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים. האם אני יהודי והוא ערבי? האם אני יהודי ערבי? האם אני מזרחי? מה טיבן של הגדרות אם לא כדי לגדר. מוסלמים ממדינות ערב מכנים את הישראלים בשם יאהוד, למרות שזהו גם לא מונח מדויק.

מהו ירדני, מהו מרוקאי ומהו פלסטיני. שלא לדבר על מהו ישראלי. האם מי שחי בישראל יומיים מיד מאמץ לעצמו תרבות ישראלית? האם פלסטיני שחי ביפו, שומע ברינגטון אייל גולן, רואה ערוץ 2 וקורא שבע ימים. עובד באבטחה באיזה מועדון תל אביבי. האם הוא יותר ישראלי ממני?

יכול להיות שכל הבעייתיות קשורה להגדרות הלאומיות שמתערבבות להן בהגדרות התרבותיות. מה היה קורה אם קדאפי היה מיישם את איומו וכובש בשנת 85 את האי ג'רבא? האם כולם היו הופכים מיד ללובים? האם הפולנים הפכו לגרמנים והאינדיאנים לארה"בים?

אם יש משהו מלאכותי זו החלוקה למדינות. אנחנו מה שאנחנו בגלל השכנים בבית שליד, בגלל החינוך שאנחנו מקבלים, בגלל הים, בגלל ההרים. להגיד לי מזרחי או יהודי ערבי או ישראלי זה לבטל את הזהות המורכבת שלי. אני תמיד עונה לשאלה מי אתה, במקום המגורים שלי. אני גר ביפו. גרתי בתוניס. גרתי באיטליה. גרתי בים. וכשהייתי באותם מקומות למדתי לדבר בשפת המקום, למדתי לקחת את מה שנוגע בי. פסיכולוגים יגידו שלקחתי את מה שקשור לחיים שלי. אנחנו בנויים מסך החוויות המשפחתיות, המסורתיות, התרבותיות שלנו. אני לא מזרחי כמו מישהו עם אבא תימני. ואני לא יהודי ערבי כמו מישהו עם סבא עיראקי. אני? אני גר ביפו. יש לנו בית בתוניס. כשאני יושב עם ברברים בדוז, על הלוע של הסהרה, אני מבין כמה מילים ואנחנו צוחקים רק מבדיחה אחת. כשאני יושב עם סורים מחאלב אני מתמזג עם החיבוקים שלהם להגדרת התוניסאי הערבי וכשאני נמצא בסיציליה אני מתמזג להגדרת הים התיכון. ארבע שעות בדיוק בסירה מהבית שלנו בתוניס.

נכון, חרושת ההגדרות באה כדי למלא חסכים של התייחסות תרבותית, של גזענות קשה. אך החלוקה הזו היא חלוקה שמכבדת בעצמה את אותה תכנית חלוקה מוזרה ושרירותית שגרמה לכל העוולות. למה לא לייצר שיח חדש שבנוי על מבט לתוך האדם עצמו ולא באופן אוטומטי לכינוי מומצא.

קיימת נהירה של יהודים ממדינות "ערביות" לכיוון ההגדרה הזו. בעיקר כשהם נוגעים במדינות כמו מצרים או ירדן. הם מתחברים לסיפורים של ההורים. אך אלו רק חלק מהסיפורים. הם חלק מהפאזל והפסיפס המרתק המרכיב את כולנו. אני לא מרגיש בבית בעמאן, אני אוהב חלקים בה. כמו בקאהיר ואפילו כמו בטריפולי ואלג'יר. בתוניס אני מרגיש יהודי יותר מהכל ובישראל אני מרגיש שחם לי. ההזדהות עם המרחב (שלא לדבר על יהודי ממוצא מרוקאי שבוחר ללמוד ערבית פלסטינאית דוקא) היא מבורכת וטבעית. אך היא "פריבילגיה" גם של בחור בולגרי או רומני. אנשים בוחרים להם את חייהם ואת מה שמרכיב אותם.

הטקסט האקדמי על יהודים ערבים הוא טקסט אקדמי. הוא חוקר מציאות שהייתה אולי קיימת בעיראק לפני כך וכך שנים. הוא אינו חוקר מה קרה עם יהודים באיראן (כמובן מדינה שאינה ערבית) או בתוניס הרחוקה. בתוניס אין צורך לחקור, רק צריך לנסוע ולראות. גלות פתוחה, כמו שחביבה פדיה קראה לקהילה היהודית, כשנסענו ביחד לפני שלוש שנים.

יהודיות היא תרבותי. הישיבה בבתי הכנסת והשכיבה על הספסלים. ערביות היא השפה שחלק ממשפחתי דוברת. אבי לא יודע לכתוב ערבית, אך הוא מדבר אותה. גם אני לא כותב, אך מדבר. אמי יודעת צרפתית, אך לא לכתוב ערבית. חלק מהיהודים יודעים ברברית וחלק יודעים איטלקית, מהיהודים הליבורנזים. רובם יודעים עברית של בית כנסת. רובם אוהבים מוזיקה ערבית, אך גם שאנסונים צרפתיים ומוזיקה דביקה של סן רמו. אוהבים את הפראיות של הברברים ואת המנוחה של היהודי. חלק, לאחר שבאו לישראל, התאהבו בתזזיתיות של חלק מהאנשים כאן וחלק סלדו ממנה. סבא הלך לספרד ואיטליה והביא מכונות דפוס לג'רבא מליוורנו. לא מבגדאד הרחוקה. משפחות אחרות (כמו של דב אלפון בעיר סוס) התעסקו בספרות קלאסית, יוונית ורומית. וז'אק דרידה מורכב גם הוא כמו אלבר קאמי.

כל אחד ועולמו התרבותי. אני אוהב את כולם ובעיקר את שלי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יער  On ספטמבר 20, 2011 at 4:29 pm

    כמו שכתב לך אלמוג בהר בפייסבוק, אף אחד לא אמר שכל "מזרחי" הוא "יהודי ערבי".

    הבעיה, כפי שאתה בעצמך מראה, היא שמושגי זהות כמו "מזרחי" ו"ערבי" הם רופפים ומלאי סתירות, בדיוק כמו "אשכנזי" ו"ישראלי".

    אני מסכים איתך מאוד בביקורת שלך על המושג "מזרחי". מוצא המשפחה שלי מזרחי הרבה יותר משלך. אני גם חש ניכור מוחלט ביחס למושג "אשכנזי". משפחתי לא באה מאשכנז, היא גרמניה, אלא מפולין.

    בהמשך להתפוררות העצמית של המושגים האלה, גם מושג ה"ערביות" ראוי לעיון ביקורתי. מה בכלל משמעות המושג הזה, מעבר לסך כל העמים שמדברים ערבית (והרי הם בעצם לא מדברים באותה שפה, כפי שספרדית ורומנית אינן אותה שפה למרות מוצאן המשותף) או אלה שמשתמשים בערבית ספרותית כלשון תרבות (כלומר, לא כולל המלטזים)?

    באותה הזדמנות שבה אתה מתנגד למונח "ערבי" למי שבא מתוניסיה, אתה יכול גם להתנגד לשימוש ב"ערבי" ביחס לפלסטינים (עם או בלי אזרחות ישראלית) ואפילו ביחס לעירקים.

    הרעיון של "יהודי־ערבי" הוא לא יותר ולא פחות מאפשרות פרשנית עם השלכות שונות שצריך לשקול ולחשוב עליהן. היתרון באפשרות הזאת הוא שהוא מאפשר לדבר על יהדות כעל דת ולתת מקום מרכזי לאספקט הלשוני של הזהות. החסרון, מבחינתך לפחות, הוא בכך שהוא מניח את קיומה של אומה ערבית מאוחדת מן המע'רב ועד הסהר הפורה הכוללת את בני כל הדתות בה שמדברים ערבית.

    פרשנות אחרת שאפשר להציג היא ש"ערבי" הוא מי ששייך לאחד העמים דוברי השפות השמיות שהיו נתונים לקולוניאליזם אירופאי. או כמו שאמר רועי צ'יקי ארד: "אין מה לדאוג – אנחנו ערבים ישראלים"
    http://www.haaretz.co.il/literature/1.1066075

  • noam-lester  On ספטמבר 20, 2011 at 4:39 pm

    והמהדרין גורסים "ערבי יהודי"

  • motisagronמוטי סגרון צייר  On ספטמבר 20, 2011 at 5:14 pm

    יהודי תוניסיה וג'רבה בפרט יראו ב-2 המילים האלה: "יהודי -ערבי" כסוג של עילבון, כאחד שהגיע משם בגיל 15 ,היה אסור לנו (כנערים) להתרועע עם נערים ערבים, לרבי היה חשוב שנשמור על צביון יהודי וללכת עם כיפה גם אם לרוב קיבלנו מטח של אבנים (קטנות) וקללות
    דיברנו ערבית גם בבית ,ליד ערבים עברנו לדבר עברית, היה לנו חשוב אז להרגיש יהודים מחוץ לכותלי ביה"ס
    יהודי ערבי, זו המצאה בעיקרה פוליטית מתוצרת "הקשת" אולי הם יוצאי בגדד, עדיין מרגישים כך
    אני יהודי שחי בארץ ישראל
    את סבו של חדד היכרתי "כילד" בשליחות של הרב, ספרים כריכות, ובכלל להיות שם בבית הדפוס
    עברו מאז יותר מ-40 שנה, החיים שם בג'רבה היו חיים אומללים לרוב היהודים, מלבד אלה כמו משפחת חדד ועוד מספר קטן של משפחות, משפחתי ואבי ("עבד בעירייה") ועלה לארץ לבדו בבגדי עבודה, כך החליטו אז שליחי העליה ,ונכון אנחנו יהודים מהמערב
    אין ולא היו בי געגועים לא לטוניסיה ובוודאי לא לג'רבה שהחיים שם היו פחד וחשש מתמידים

  • rafram  On ספטמבר 20, 2011 at 5:28 pm

    מוטי, האם אנחנו מדברים על אותה ג'רבא? על אותה תוניס? חיי פחד וחשש?
    על חביבה מסיקה, על ראול ג'ורנו, על יעקב בשירי? על כל הענקים התרבותיים שהקמנו בתוניס? על השוק היהודי השוקק?
    ההיתקלות של יהודים עם מקומיים היו בזמן מלחמות ישראל. 67 ו-83. באופן קבוע. אני לא יודע על דברים אחרים. רק להיפך אם כבר.

    יער, ומוטב באמת לא לתור אחר הגדרות. פשוט להיות סך המרכיבים של עצמנו. למי יש זמן וכח להגדיר את עצמו כשהוא צריך כל הזמן להתגונן מהגדרות קבוצתיות שמכילים עליו

  • motisagronמוטי סגרון צייר  On ספטמבר 20, 2011 at 6:24 pm

    רפרם אני מבוגר ממך בכמה שנים, אני מכיר את יעקוב בשירי ז"ל ואת בניו, אחד מהם למד איתי בישיבה,ראול ג'ורנו זמר טוב, והיו שם גם ענקי תרבות, ו שוק יהודי ,רובם היהודים עסקו בצורפות ובאומנויות לתיירים ,וגם אנשים(ערבים) טובים, וכ"ו ,אע"פ כן החשש והפחד היו גם היו, אני מעיד על התקופה בה הייתי שם ההורים גרו בג'רבה אני למדתי בישיבה של חב"ד,(בתוניס)
    ב-67 כמעט לינץ ,למזלנו בניין הישיבה היה ממוקם ברובע היוקרתי של תוניס ונוכחות משטרתית היתה קבועה לכן ניצלנו בנס, רובע השגרירויות הזרות ארה"ב "בלווידר" נדמה לי
    ייתכן ובזמנים שאתה גרת (שם) המצב היה רגוע אינני יודע, אל תשכח את הייחוס המשפחתי שלך
    הוא בוודאי עזר

  • עזרא  On ספטמבר 20, 2011 at 6:49 pm

    לזהות יש תפקיד פוליטי, לא רק תרבותי, גם ברמה האישית וגם ברמת הקבוצה.
    כשאני אומר על עצמי שאני מזרחי אני לא מפסיק להיות כל דבר אחר, אלא אני בעיקר שואב ונותן כוח לעצמי ולאחרים להתנגד לדיכוי האשכנזי.

  • shaultweig  On ספטמבר 20, 2011 at 8:17 pm

    אני לא מכיר בקיום של "עם יהודי" בקריטריונים חילוניים כפי שהוגי הציונות ראו,או כפי שאמר בן גוריון "הפיכתו של ערב רב זה לאומה תרבותית תהא מלאכה לא קלה". בזמן ברנר היתה מציאות של יהודים שחיים במבנה קהילתי שהיה סוציאליסטי במהותו ,והדבק היה דת ישראל והמסורת הרבנית.

    יש גורסים שקיים עם יהודי יש מאין וכל אחת מהקבוצות האלה ראויים לברכת המינים.

    הקבוצה הראשונה הם אלה שמעצימים את אנשי העליה השניה והשלישית ,מדברים על יהודי חדש וכור היתוך ,והחמור ביותר לועגים,מבזים את דת ישראל וגדולי ישראל.

    הקבוצה השניה הם אלה שתומכים בדיכוי הפלסטינים בשטחים הכבושים,כמו מתנחלי מיגרון,הרב לוינגר -הרב שמואל אליהו -הרב ליאור. כמובן שמדובר גם באלה שמגלגלים עיניים ולא בולמים את הפוגרומים המתבצעים בערבים.

    הקבוצה השלישית היא חלק נכבד מההגירה מברית המועצות ותומכי ישראל ביתינו שאינם יוצאי חבר המדינות. מדובר כאן בציבור שהתאהב בעקרונות הדיקטטורים עליהם גדל.

    קבוצה רביעית הם אלה שמגלים גזענות גלויה או סמויה כלפי יהודים לא אירופאים,משה גרנות שהוציא כתב שיטנה נגד מזרחים בשם עסקני הקיפוח הוא אחד מהם.

    לא כל ציוני רוצה להבין שציונות היא לא תורה שמחייבת יהודי באשר הוא,יהודי עלול להיות גם אויבי כמו פאינה קירשנבאום או משה גרנות.

    במדינת ישראל אין במוסיקה אמנים גדולים כמו מרסל ח'ליפה,פיירוז,נאדם אל ע'זאלי ונידה אבו מראד. בשירה אני לא מבין אבל בפרוזה ישנו דוד שחר ז"ל שהתקבל בצרפת ולא בישראל.

    מדינת ישראל והסוכנות סגרו למהגרים מחבר המדינות להגר לארה"ב וגרמניה,חלק גדול מהמהגרים קיבלו הבטחות חסרות כיסוי ועובדים בתנאים של עבדות מודרנית,בגלל שחלק גדול מהמהגרים הם קשישים וחד הוריות נפגעו בצורה קשה ותיקים עניים רובם מזרחים.

    ההויה קובעת את התודעה ובמקום להשתמש בצורה עקיפה בביטוי ערבי יהודי אני משתמש לגבי עצמי במושג אנטי ציוני.

  • ערבי יהודי  On ספטמבר 20, 2011 at 8:50 pm

    רפרם,לא אתה ,לא מוטי סגרון,לא יהודי ג'רבה ויהודי המַעְ'רִבּ,ואף לא המוסלמים הצפון אפריקאים יכולים להיקרא ערבים.אמנם אתם כולכם,גם היהודים וגם המוסלמים מדברים ערבית,אבל אין זה מעיד שאתם ערבים. בדיוק כשם שאין הארגנטינאים ספרדים,למרות שהם מדברים ספרדית.
    ערבי ,בן אם ערבי יהודי,או ערבי מוסלמי, הוא אך ורק מי שארץ הולדתו מחצי האי ערב. ז"א, כווית,האמירויות של ארצות המפרץ ,עומן, תימן ,(המכונה אום אל ערב ) וסעודיה.

    מיהו ערבי ? ההגדרה.

    http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-28366-28286.htm

  • ערבי יהודי  On ספטמבר 20, 2011 at 8:53 pm

    דוגמא לערבים יהודים ומוסלמים.המוצא,התרבות והשפה זהים. השוני היחיד הוא הדת.

    אורחים

  • איתי קנדר  On ספטמבר 20, 2011 at 9:56 pm

    אולי אין סתירות פנימיות בזהויות שלנו אלא רק סתירות בין הצורות השונות בהן תופסים אותנו.

  • טראומה  On ספטמבר 21, 2011 at 11:14 pm

    תודה, מאמר פוקח עיניים, אבל מה יהיה עם הפסאודו-גניאולוגיות המגוחכות האלה? אמך מצאצאי כוהני בית ראשון? מי מחזיק ברשימות יוחסין בנות 2500 שנה?? (-אף אחד).

  • rafram  On ספטמבר 22, 2011 at 12:37 am

    אני יודע שהגניאולוגיה הזו לא מדויקת. יש כמה ספרים שנכתבו על ידי כהנים מהמאה ה17 שבעמוד הראשון מופיע מין אילן יוחסין עד בית ראשון. לא יודע כמה זה מדויק. העניין הוא שיש מסורות נפרדות לשתי הקהילות בג'רבא. סגנונות אחרים של תפילה, פיוט, אוכל שלא לדבר על מראה שונה.
    מאיפה הם הגיעו זה לא העניין ואני מכבד לגמרי מסורות שקושרות את הקהילה העתיקה יותר לבית ראשון. גם אם הם לא נכונות. זה לא הרי מה שחשוב.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s