-
אודות
רפרם חדד הוא אמן, יליד האי ג'רבא. במקביל הוא מתאם את תנועת Slow Food בישראל. ליצירת קשר אפשר לשלוח מייל רפרם @ ג'ימייל -
פוסטים אחרונים
-
קטגוריות
- אוכל (42)
- אמנות (21)
- גלובס- פירמה (2)
- הומאז' לויטאל (1)
- המשך יבוא (2)
- יומן (56)
- כללי (79)
- מצרים (5)
- צילומים (15)
- שטויות (13)
-
הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
-
הצטרפו ל 174 מנויים נוספים
-
קבלו עדכונים בפייסבוק
עוֹד מִתְלַבֵּט - רפרם חדד 
תגובות
ואיך היה
תמונות מעולם "קרוב רחוק".
לאחר שראיתי זאת הכנתי לעצמי סביח עם פיתה בתוכה העמסתי:
סלט ביצים טרי, שושקות קטנות קלויות, פרוסות חציל בתנור עם משרה של לימון וזית, מלפפון חמוץ, נקניק תה.
היה טעים.
אלמלא ראיחי את ציפורניו של הקאבבניק הייתי מכין 2 סביח.
ספר נהדר של חביבה הי"ו
למה לחגוג את רצח החיות בצורה כל כך אסתטית?
משהו ששמאלנים טובים גם נופלים בו לא מעט.
לא ברור.
ראשית, ברוך שובך התייר הגדול
ולעניַננו: יש בתמונות תנועה רבה, כאילו מדובר במחול הקבאב יותר מאשר בקבאב עצמוֹ
או כאילו מדובר בריטואל, כגון טקס הכנת התה המסורתי אצל היפנים, שיש לו קודים ברורים והתפתחות תימטית ידועה, עד שגם הוא נדמה לו כמחול.
למיכאל, היה מעולה ואני מנוע לספר על המקום.
לשאול, אכן.
לרני, אני חוגג אוכל בצורה אסתטית. לא רוצה להכנס לדיון על צמחונות, הייתי מצדד נלהב פעם. אני אוהב לראות אנשים ומנהגים ולא רוצה לעצור בכל דקה ולדבר על הנמלה שמתה או על הפרה שנשחטת. ברור שיש כאן דברים מורכבים יותר, אך אני לא עוסק בכלל בזה. הסגסוגת עם הבשר והפיסטוק מופיעה רק בפריים אחד, כי החשיבות היא בתהליך.
אני לא בעד קנאות צמחונית, כי זה לא נגמר. במקומות בהם אני מסתובב הדיון אפילו לא התחיל בהפרות של זכויות אדם. ובמקומות ה"אליטיסטים" אנשים מדברים על התולעת שבחסה. הכל מפריע לעולם להתנהל, ואני חסיד של עולם שמתנהל ולא מופסק בכל רגע כדי שנוכל לצלם.
לשועי, תודה. ניצלתי בנס באחת הטיסות (הגומל).
ראיתי הרגע את תגובתך, וחשבתי לצ'וטט על זה
אבל אני באמצע נקיונות לשבת (לפעמים אני מבשל לפעמים מנקה). מקווה לשמוע על מה מדובר בהמשך ובכלל חוויות מהדרך.
סוף שבוע נעים/שבת שלום כפי מנהג המקום ויושביו.
(-: