בָּאנָאטָאס – מתכון

לראשונה התוודעתי אל הקציצה הנהדרת הזו אצל אמא שלי, שעשתה אותה באירועים מיוחדים. לימים חזרתי וגיליתי את הקציצה הזו מככבת בסוכה בבית הגדול בג'רבא. בת דודה שלי שגרה שם לימדה אותי להכין אותה, שלב אחרי שלב. אני זוכר אותנו ישובים בחדר הסמוך לחדר בו עושים את היין ועם כף היד מייצרים את הקציצות הטעימות.
לראשונה היה זה השם המשעשע, שאולי מזכיר לאנשים את החבל ארץ הרומני שקרוב לטימישוארה. יש משהו בהדגשה של ה'ב' שמעיד על עסיסיות הקציצה וגורם לי תמיד לאבד את חושיי לגביה.
גם אבא שלי, בכל פעם שבָּאנָאטָאס נעשים, הוא פוער עיניים ומבקש שישמרו לו קצת בצד. זוהי מילה אונומטופיאית המכתיבה חיוך של שביעות רצון עוד לפני הביס הראשון.
אז הנה, אחרי שירי ההלל, מתכון קלאסי ועוד כמה שינויים שניסיתי לאחרונה.

צילומים אין. הרבה בגלל בני בליעל שפרצו לי לדירה וגנבו לי את המצלמה הדיגיטלית על עדשותיה הנהדרות. למוצא הישר מובטח בָּאנָאטָאס.

מה צריך:
תפוחי אדמה לפירה (אתם יודעים, לבנים)
ירקות דקים (שמיר, פטרוז, כוסבר וכל מה שעולה על דעתכם)
חזה עוף או חתיכת בשר כתף
ביצים קשות
פפריקה
כורכום
מלח/פלפל שחור טרי
קמח
חלבון
 
מה עושים:
מבשלים את העוף/בשר או מטגנים. חותכים גס ושמים בצד. חותכים את הירקות הדקים ומערבבים עם הבשר/עוף. מוסיפים קוביות של ביצה קשה ומוסיפים פפריקה ופלפל שחור.
זוהי התערובת. שימו אותה בצד.
את התפוחי אדמה בשלו עם קצת מלח עד שמתרככים. קלפו ומעכו לפירה. ערבבו עם קצת כורכום, פלפל שחור, מלח וקצת מים.

קחו בכף היד כדור מהפירה ושטחו אותו על כף היד. במרכז היד שימו מהתערובת וסגרו את התפוחי אדמה על התערובת. הניחו בצד ועשו כך לכל הפירה והתערובת.
הצורה של הבָּאנָאטָאס היא אליפטית וקטנה יחסית. בערך שמונה ס"מ עם קוטר של 2-3 ס"מ.

חממו שמן לטיגון עמוק. ברגע שמתחיל לרתוח, טבלו את הבָּאנָאטָאס בקמח ואחר כך בחלבון. שימו בשמן עד שמשחים.

אני בניסיונות שחלקם היו סרק ניסיתי לייצר בָּאנָאטָאס גדולים, מה שהתברר ככישלון. במקום ביצים קשות הוספתי ביצי שליו שלמות שבמקרה קיבלתי ויצא לא רע. גם טרגון הוכיח את עצמו מבחינת חריפות עם הירקות בתערובת.
אני אוהב להגיש עם אורז טוב (בניסיון האחרון שלי ניסיתי אורז פסטה עם גרידת לימון, מיץ לימון ופטרוז).