גם כן חומוס

זה היה בדרך מיפו לעין כרם. הנהג, אבו איברהים, הבין שאני יודע על מיקומה של המשחה האגדית ובפנים רציניות שאל אם אני יודע על טאבו השתיקה לגביו. השבתי בחיוב. שחר כבר הניח את ידי על התנ"ך, ואני שולח (מצוות אנשים נאמנה) את כולם לחומוס לינא או את המתקדמים ביניהם לעיכארמאווי.

כשאמרתי לשחר שבעקבות השיחה עם הנהג אני רוצה לכתוב משהו קטן וחמקמק על המקום, הוא אמר שאולי לא כדאי שאזכיר את המילה "חומוס". במשך שנים התקיים קשר של שתיקה ותרגילי הטעיה מתוחכמים ניטעו על אם הדרך המובילה לירושלים. הכל מהחשש שבמיקום האגדי, המקום בו המשחה מגיעה אחרי עשרים דקות מרגע ההזמנה, ימצאו אנשים עם מצלמה רחמנא ליצלן.

גם במהלך החקירות הקשות בלוב, לא נשברתי והסגרתי רק את המקום של היונים ממולאות ברחוב פאלקי.

 

כשירות לקוראים הנאמנים להלן שלוש החומוסיות המובילות במזרח ירושלים:

חומוס לינא – הרובע הנוצרי, כשעולים מהתחנה החמישית כלפי מעלה, מצד שמאל.

חומוס עיכארמאווי – בסוף רחוב הנביאים, לאחר שהוא הופך למזרח העיר. קצת לפני שער שכם, מצד שמאל.

אבו טאהר- בתוך שוק הקצבים.

בשלושת המקומות יש מדרגה שבה יורדים כלפי מטה. הפסוק הידוע, "ממעמקים קראתיך ה'", מקבל משנה תוקף גם כאן וגם בחומוסיה הסבירה החדשה בלב שוק הכרמל. בהצטלבות של רמב"ם והשוק.

 

(שחר, מספיק עלטה?)