הזמן הצהוב / שמעון פרס

מהו צהוב, מהן פנים צהובות ומהו זמן צהוב. עכשיו, כשחזר לטפטף קצת, מגיע הזמן הצהוב. לא של גרוסמן, אלא של הכבישים. הוא נוכח בהרי ירושלים, בדרך מהסטף לכיוון הקסטל. עצי האורן מטילים אבקנים צהובים על הכביש והגשם עושה בהם מסילות, מצייר. שניה לפני שעוד מכונית מתערבת במסלולי הרוח של הטיפות, אפשר לראות מין שמחה וערבוב של שני גורמים בלי התערבות אנושית. זה דומה למה שקורה כשמניחים מצלמה אצל שני חתולים. הלואי והיה קורה, ולו דומה במקצת, בין איש ואישה. כך, בלי התערבות אנושית.

 

***
 
אתמול ביקר שמעון פרס במסעדת עזורה המיתולוגית במחנה יהודה. אלרן, הבן של עזורה הוא חבר טוב. אני מכיר את אימו רחל ואת כל המשפחה. הגעתי ללא קשר וראיתי את הפמליה יושבת ליד שולחן גדול. אוכלים שעועית, אורז ושאר מאכלים לפי מתכונים תורכים. בצד יושב עזורה המבוגר ובשולחן הקטן איתו, אשתו רחל. היא רוצה להצטלם עם פרס. אם אפשר. היא הכינה אוזני המן וגם מעמול. במיוחד.
כולם בשולחן מדברים אותנטית, על סבתות. חוץ משמעון פרס שמחכה להזדמנות להכניס שורה שכולם יאהבו. אני מספר בשקט לרחל על אזני המן שנמצאים במאפיות של גנואה. על כובעי הכמרים. והיא מבקשת צילום איתו.
פרס, בהיותו פוליטיקאי ציניקן, יודע להעריך ולדבר בהנאה על המאכלים עם השמות האותנטיים. על סבתו הוא לא דיבר, אולי לא זכר. הוא שאחראי על חימוש הגרעין המטורף של האיזור, ידע מה יאהבו מסביבו. בעין מנוסה סקר את אוזני המן, ואמר שבשנה הבאה נכין אוזני אחמדינג'אד. כל השולחן כאחד צחק ואף החמיא לו על השורה הגאונית. ורחל שאלה אם זה הזמן המתאים לצילום. היא לבושה בהידור. והוא, נשיא של העם, רצה גם לראות את הפתיליות, כי סיפרו לו עליהם. וגם שאל אם פואד כבר אכל כאן. הרי מה מתאים יותר מפואד, יושב ואוכל אורז עם שעועית. ירד לעם פרס. כולם אמרו מסביב.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On פברואר 24, 2010 at 1:33 pm

    זה לא היה פעם לשנה הבאה בירושלים הבנויה? כי איני סגור על כך שאם נכין אזני אחמדיניג'אד ירושלים תיבנה ותיכונן. אולי הפוך.
    יותר מזה, זה יפה ששמעון שומע באזני המן. זה יכול להיות סטרט-אפ משולב בין הלוחש לסוסים ובין עוגיות-המזל הסיניות.
    חוץ מזה, אזני המן ביידיש במקור (Humen) הם אזני פרג. פרג מזוהה תמיד עם שכחה. לאור דבריו של פרס אני מניח כי חזון המזרח התיכון החדש שלו גם הוא נשכח.
    אני מקווה שגם חזון אזני אחמדינג'ד שלו יישכח באותה מידה.
    (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s