סנדלר

ישבתי שם לידו וניסיתי להבין מהו עולמו. בתוך הכוך הקטן, קרוב לרחוב הראשי שמתחיל בשער שכם. הרחוב כולו רץ, ובתוכו האנשים הממהרים. מדי פעם עוצר מי מהם לידו, מושיט לו את נעליו לתיקון וממשיך לריצת הרחוב. קרוב לפינה בה הויה דולורוזה חוצה את השוק הערבי. אלו ממהרים לקניות ואלו ממהרים לישו.
זה היה במקרה. בדרכי לקנות חצילים אצל האישה מבית סחור, נקרעה לי הנעל. פניתי כה וכה וראיתי אותו יושב שם בכוך, פניו אל הקיר. מולו מכונה ישנה של זינגר ומימינו מאות מגירות זעירות מלאות בסוגי דברים, מסמרים זעירים וטלאי עור. על הרחוב, מימין ומשמאל, ארבעה שרפרפים זעירים. עליהם יושבים האנשים, חולצים נעליים ומטכסים עצה איתו לגבי צורת הטיפול.
מכולם הוא מבקש גם לחלוץ את הנעל השניה, הבריאה. אולי כדי להכיר ולכבד את עבודת הסנדלר הראשון. אם מדובר בעבודת תפירה קשה הוא שולח לזועבי, בשוק הבשמים.
על הנעל שלי הוא הסתכל, הנהן. קבע שמדובר בנעל איטלקית וכשאישרתי לו הוא ביקש את הנעל השניה. כמו אצל רופא, הוא הציע לי להדביק, להוסיף רטיית עור ולחזק במסמרים קטנים. הוא מדביק וגוזר רצועות עור וממולי מתיישבות שתי נשים נשואות. אחת מורידה את המגף וכשקלטה שאני מסתכל עליה בחמדה, מיהרה.השניה הוציאה מהשקית נעל קטנה של ילד. הוא הסתכל בנעל, הסתכל בחזרה אל האישה ואמר: "זועבי", במין קוד שמובן לכולם.
עוד הוא מתקן את הנעליים, שני מבוגרים נעמדו ברחוב הראשי. אחד חלץ את נעלו והגיש לו אותה. אמר שקנה את הנעליים בארבעים שקל. אבו עמאר, הסנדלר, הסתכל על הנעל, קיפל אותה פעם אחת ואמר שהיא לא תשרוד את הגשם. אלו הנעליים החדשות שמביאים. אללה יעארף מין.   

 

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום ינואר 7, 2010 בשעה 12:46 pm

    איך זה תמיד ארבעה שרפרפים זעירים…

    והכל בדרכך לקנות חצילים

    יפה!

  • שועי  ביום ינואר 7, 2010 בשעה 3:23 pm

    תודה על רשימה יפהפיה, שהיטיבה את יומי.
    רק אוסיף כי אליבא דמקובלים כגון ר' יצחק דמן עכו משלהי המאה השלוש עשרה (אשר אמנם חי בעכו עת לא קצרה), 'חנוך תופר מנעלים היה', כלומר חנוך בן ירד, שעלה אל האלהים, והדברים חוזרים מן הסתם לטקסטים סוּפיים קדמונים מהם הושאל הסיפור, כלומר נשלח וחזר מתוקן מזועבי.
    (-:

  • אהרן  ביום ינואר 7, 2010 בשעה 4:01 pm

    הסינור. החזרת אותי לזכרונות הסנדלר שהכרתי. שובה לב.

  • חנוך  ביום ינואר 7, 2010 בשעה 6:00 pm

    בהמשך לשועי.
    חנוך עפ"י המסורת עלה חי לשמים.
    למה זכה לכך?
    והתשובה חנוך מתקן מנעלים והיה מייחד יחודים לקונו.
    מה הקשר? האם בזמן העבודה שלך אתה שוקע בעולמות עליונים?.
    אלא לא היא, בדיוק להיפך בזמן העבודה חנוך שקע עמוק בעבודתו ולא ראה מאומה מלבד ליצור את העבודה המושלמת ביותר שלשמה הוא מקבל את שכרו.
    ואין לך יחוד גדול מזה.
    שבת שלום.

  • עידן  ביום ינואר 7, 2010 בשעה 7:14 pm

    אהבתי.

  • שלומית  ביום ינואר 7, 2010 בשעה 11:50 pm

    שאתה כותב עליה
    מקבילה לעיר בה אני גרה
    ורוצה אני להכיר את ירושלים שלך
    ומחפשת את שביל הגישה

  • רפרם  ביום ינואר 9, 2010 בשעה 1:01 am

    שלומית, אני כותב על ירושלים של מטה. אך מנסה לברוח מהמפגעים שבדרכים ומאנשים של מטה אל עבר אנשים של מעלה.
    אלו נמצאים תמיד במקומות הנמוכים דוקא. ירדת מדרגה והגעת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s