חלב של פעם + בחירות בתוניסיה

מי שמבין בגבינות מכיר את העובדה הבסיסית שגבינה טובה נעשית מחלב שאינו מפוסטר. הפסטור לוקח את כל הטעם ומביא את החלב לדרגה של מים. תנסו (יותר נכון, תנסי) להניק תינוק במים ויגדל לך תינוק מכוער.
כך הרג'יאנו פרמג'אנו המפורסמת, כך הגורגנזולה בליגוריה (יאמ) וכך הרוקפור. כולן עשויות מחלב שאינו מפוסטר. תיכנסו לחנות המפורסמת של ג'יוליטו בברא והוא כבר יסביר לכם.
חלב זקוק לפסטור כאשר הפרות לא מקבלות תזונה נכונה או כאשר הן חולות. חלק מתעודת האחריות של הגבינות המשובחות ביותר בעולם הוא שהפרות שמניבות את החלב תמיד יהיו במצב מעולה. איגוד הגבנים בארה"ב מנהל היום מלחמה משפטית חשובה נגד החוק המחייב פסטור של כל חלב (חוק שכמובן קיים גם בישראל). תנועת סלואו פוד תומכת משפטית באיגוד, במטרה לתת לאנשים בארה"ב את האפשרות לטעום שוב גבינות נורמליות.
לא ארחיב כאן על הנושא, כי הוא יכול להיות גם משמים. רק אומר שמי שטועם בשר בקר בארץ זבת וחלב ודבש שלנו, מבין את הצורך העמוק בפסטור. וכך כל "חברות" החלב לא רק מפסטרות, אלא הן עושות מה שנקרא "פסטור על". כדי לקבל מים בצבע לבן. כל הסיפור הזה קשור לתעשיית הבקר בישראל שמתנהלת בצורה מזעזעת, החל באוכל שהפרות אוכלות ודרכי הטיפול בהן. כאן הולכים על בטוח ומפסטרים את האימא של החלב (וסליחה על הצרפתית).
אחת האשמות בסיפור, אם לא האשמה העיקרית, היא כמובן תנובה. החברה גדולה ביותר במשק. היא אחת מהגורמות לחלב להיות חסר טעם והיא זו שיוצאת בקמפיין נוסטלגי ל"חלב בטעם של פעם". כמו הזגג ששובר את החלונות בלילה ומתחיל לקבל עבודות בבוקר.
אז לא רק שיש לתנובה את החוצפה להוציא את המוצר הזה, הם גם טוענים שהוא בסדרה מוגבלת והוא כמובן יקר יותר. תודה רבה על הכול. מייק טוען שהחלב בטעם של פעם הוא בעצם הסימולקרה של בודריארד ושבמרוקו זה לא היה קורה.

 

 
ברובע של היהודים בג'רבא אפשר להזמין חלב יום לפני ומקבלים אותו, עשיר וטעים, בבקבוק ריק של בוגה (סוג של קולה מוזרה). ואשתו של בן דוד שלי אוכלת פרה שם ולא כאן. כי שם "הפרות אוכלות עשב". אך לא כדי לספר זאת עברתי לחלק ב'.
ביום חמישי האחרון התקיימו הבחירות המוקדמות לממשלת תוניסיה. אזרחי תוניסיה החיים בחו"ל, הימאים ואולי גם האסירים, הצביעו כמה ימים לפני המועד הרשמי. בקומה שנייה של חנות מסוימת התקיימו הבחירות באזור הזה של העולם. לא אכביר במילים כדי לא לעורר שערוריות דיפלומטיות, אך רק אומר שהיה זה מחזה משעשע. השגריר בפלסטין ועוזרו ישבו ליד שולחן שעליו תקרובת קלה ומיץ פז. השגריר הגיש לי ארבעה פתקים, כל אחד בצבע אחר, וביקש ממני להכניס אחד מהם למעטפה ולהחזיר לו את שלושת האחרים. בחירות חשאיות לעילא. הרגשתי גם שהוא קצת כועס עלי ששכחתי להביא את הרוזטה שהכנתי לו.
כל היהודים מצביעים לבן עלי, הנשיא המכהן. הוא טוב ליהודים (בדיוק כמו ביבי) ולכן אנחנו מצביעים לו. עובדת הימצאו על פתק אדום, תרמה להתלבטות שלי. גם העובדה שאסומן כמי שלא הצביע לו, תרמה. השם הפרטי שלו, זיין, היה אולי עושה לו המון צרות אם הוא היה חי כאן (רוני כבר דאגה להטות את שמו לפי הכללים התנ"כיים), אך זהו באמת שם יפה (בהטייתו האמיתית zin) והוא תמיד מעביר לי צמרמורת נעימה. אולי בגלל שככה אימא שלי קראה לי כשהייתי קטן. אז הנה עוד סיבה לבחירה. חוץ מזה שאני מתנגד נלהב לרפורמות האגראריות של האופוזיציה שבחרה להופיע על פתק צהוב.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On אוקטובר 24, 2009 at 7:20 pm

    זין זה יופי וטוּב בערבית ספרותית, וגם מעט מזכיר את שיין שהוא שם אירי נפוץ וגם את שיינע (יפה) האידישאית
    בן עלי, הוא נשיא חילוני-דמוקרטי, ידוע בכך שסעד ליבו ועשן סיגר בשידור חי בטלויזיה התוניסאית ביום הרמצ'אן.
    לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם ראש ממשלה ישראלי היה נוהג כך בפריים טיים בתשעה באב או ביום הכיפורים.
    וחוץ מזה, מהרבה בחינות, תוניסיה היום היא הדמוקרטית-ליברלית-חופשית שבמדינות הערביות (אולי גם תורכיה עדיין).

  • נועם  On אוקטובר 24, 2009 at 7:24 pm

    שם הבלוג שלך הוא "עוד מתלבט", אבל מקריאת הפוסט הבנתי שכבר החלטת – זין.
    אגב, עם הוא טוב ליהודים כמו ביבי, אולי לא בחרת נכון.

  • עמרם  On אוקטובר 24, 2009 at 9:37 pm

    בגלל קונוטציות דומות תורגם הספר "תחונת זין" לעברית כ"זן מתחתן" (אנדלוס, תרגום יפה: רחל חלבה). ספר המופת הזה הוא השני בטרילוגיית המופת של אלטייב צאלח הסודאני שנפטר השנה (בין "עונת הנדידה טאל הצפון" שיצא בעם עובד ו"בנדרשאה" שיצא גם כן באנדלוס)

  • רני  On אוקטובר 24, 2009 at 10:21 pm

    אין כל קשר בין תזונת הפרות או הכבשים או העיזים או.. לבין הצורך או אי הצורך בפיסטור. שום כלום אפס.
    יש קשר בין הצורך בפיסטור לבין תברואת הפרות אבל גם לתברואת האנשים העוסקים בפרות וחלב. למיטב ידיעתי אין בדיקות רפואיות לחולבים בישראל ובתוניסיה. פעם לפני הביביזציה של ישראל בתקופת הרפת הקיבוצית והמושבית הייתה שליטה בבריאות הרפתנים בישראל. היום מבחינה זו המצב זהה למצב בתוניסיה. אין שליטה..
    לא מומלץ בכלל לשתות חלב לא מפוסטר בתוניסיה. אין כל קשר בין תברואת הרפת בצרפת או שוויץ או ארה"ב לבין תברואת הרפת בתוניסיה. ברוצלוסיס – קדחת מלטה היא אנדמית בתוניסיה ולא ידוע לי מצב השחפת שמספר הנגועים בה בעולם עולה במהירות
    כל הנאמר על חלב של פעם אמת ונכון ויציב. ערכו התזנתי לאדם של חלב מפוסטר שווה לחלב שאינו מפוסטר בקירוב. השוני קטן ולא משמעותי בישראל. הטעם שונה והנכתב כאן אמת ונכון ויציב.
    האמירה על איכות הגבינות נכונה בחלקה – אמנטאל וריקוטה למשל לא כל כך מושפעות מפיסטור.
    אכן תנובה הנה מונופול ומונופול בהגדרה הנו מצב מושחת ומשחית מאוד וכך תנובה

  • שועי  On אוקטובר 24, 2009 at 11:02 pm

    מכניס את 'זן מתחתן' ואת הטרילוגיה כולה לרשימת הקריאה.
    תודה על ההמלצה.

  • יוסי  On אוקטובר 24, 2009 at 11:43 pm

    אני ממש מחבב את הבלוג שלך אבל הפוסט הזה מקומם. חלב זקוק לפסטור כאשר הפרות לא מקבלות תזונה נכונה או כאשר הן חולות? מאיפה הבאת את זה? חלב לא מפוסטר, במיוחד כשהוא לא מגיע אליך מיד מעטין הפרה, הוא מסוכן בגלל התפתחות סטרפטוקוקים שלוקחת כמה שעות. בלי קשר לזה, בכלל לא נראה לי שהפיסטור הוא זה שהורס את המרקם או הטעם. פיסטור הוא חימום ל72 מעלות למשך 15 שניות. פיסטור על זה 125 מעלות לשניה אחת. במבחני טעם אנשים מתקשים להבחין בהבדלים ביניהם.

  • שחר  On אוקטובר 25, 2009 at 12:13 am

    אני מסכימה איתך שתנובה זאת החוצפה בהתגלמותה ושהטיפול כאן בבקר מזעזע. אבל כמו שיוסי אמר, לא הפיסטור הורס את הטעם של החלב. לדעתי עדיף לא לשתות חלב בכלל מאשר חלב של כל אחת מהחברות הגדולות שמוכרות אותו כאן בארץ, כולל האורגני של הרדוף, ששייך כמובן לתנובה.

    ובלי קשר, אחלה פוסט.

  • קורא נאמן  On אוקטובר 25, 2009 at 12:26 am

    לאחר שקראתי כל כך הרבה פוסטים שלך עלה בי הרצון לטייל בתוניסיה. האם ישראלים יכולים לטייל שם?
    למרות שאני יודע שאתה לא הכתובת המתאימה אני אשמח אם תענה לי
    תודה

  • רפרם  On אוקטובר 25, 2009 at 12:51 am

    הידיעות שלי בעניין באות מקורס טעימת גבינות של חודש שלקחתי בברא בקיץ של 2005. בביקור ברפתות קטנות באזור פארמה שתורמות למותג רג'יאנו פארמיג'אנו וגם בביקור בעמק הגרואייר למדנו על רמת התחזוקה של הרפתות כמו על התזונה של הפרות עצמן. נכון, כפי שכתב רני, יש גם חשיבות לבריאות של החלבנים והרפתנים עצמם.
    בישראל, נחשף לא מזמן, הפרות ניזונות בין השאר מעצמות מרוסקות.
    הוסבר לנו שפסטור רלוונטי בעיקר ברפתות גדולות בהן קשה לפקח על בריאות הפרות ותנאי הסניטציה. גם הצורך בחיי מדף ארוכים יותר, הביא את הפסטור לרוב המקומות בעולם.
    אני לא זוכר את כל הפרטים לגבי החיידקים שציינתם ושיעורם בחלב מפוסטר ושאינו כזה. אני כן זוכר מחקר שמראה את אותה כמות בחלב מפוסטר ושאינו. בכל מקרה, אני העפתי מבט בוויקיפדיה בחלק על חלב מפוסטר שמסביר את הסיבה האמיתית לפסטור. אינדוסטריאליזציה.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Pasteurization

    הכי חשוב: לגבי פסטור וטעם. מוזר שאף אחד פה לא מכיר את ההבדלים העצומים בין טעם של גבינה מחלב מפוסטר לגבינה מחלב שאינו מפוסטר.
    חיפוש מהיר העלה את הקישורים הבאים:
    http://www.slowfood.com/sloweb/eng/dettaglio.lasso?cod=3E6E345B0f043257ACinP3AA730C
    http://www.hub-uk.com/interesting/slowfood.htm
    http://www.newrules.org/agriculture/article/setting-slow-table
    או תטעמו רוקפור אמיתית, גרויאר אמיתית, צ'דאר אמיתית וכו'. אי אפשר שלא לשים לב. זו אולי העובדה היחידה שבה מסכימים איגודי מיישני הגבינות של צרפת ואיטליה.

  • רפרם  On אוקטובר 25, 2009 at 12:52 am

    לאחרונה התחלתי להתעסק עם טיולים קולינריים לתוניסיה
    באופן כללי, ישראלים יכולים להכנס לתוניסיה עם ויזה שאפשר לקבל בכל נציגות תוניסאית בעולם

  • נעם  On אוקטובר 25, 2009 at 1:44 am

    כשקוראים דגנרטים כמו רפרם חדד או שועי רז מתחשק לכתוב תגובה עוקצנית אבל אז נזכרים במי מדובר, וזה עובר.

  • אלה  On אוקטובר 25, 2009 at 7:39 am

    גם בצד "שלנו" של העולם, ברומניה, עדיין מזמינים חלב ומקבלים בבקבוקי פלסטיק.
    הפרות יוצאות בבוקר והולכות לרועה המשותף שלהן וחוזרות אחת אחת לביתה בסוף היום.

    בנוגע לפיסטור אין לי הרבה ידע מלבד שלצורך הכנת הגבינות שאני מכירה יש לחמם את החלב שזה בעצם פיסטור. כשסבתא שלי מקבלת את החלב היא דבר ראשון מרתיחה אותו שזה בעצם פיסטור על בשפת תנובה.
    ביררתי עם שרות הלקוחות של תנובה על המוצר "חלב של פעם" והתברר לי שבעצם מדובר בפיסטור על שהוא כמעט הרתחה של החלב מה שנותן לחלב טעם שרוף כמו לפני מכונות הפסטור המשוכללות, כמו שקורה בבית של סבתא שלי כשהחלב כמעט גולש.
    אפילו יש לנו איזה מיתוס משפחתי שסבתא שלי השקתה את סבא שלי חלב שרוף שהיה לו כל כך טעים ובגלל זה הוא ביקש את ידה (והיא לא הסכימה אז הכריחו אותה, מוכר?)

    ההומוגניזציה שזה הדבר השני שהחלב עובר, זאת הרעה האמיתית לפי כמה תאוריות שקראתי. היא זאת שגורמת לכל הנזקים הבריאותיים של החלב.
    הייתי עושה עבורך עבודת חקר וקישורים אבל אני בטוחה שתעשה את זה לא פחות טוב ממני.

  • שלומית  On אוקטובר 25, 2009 at 10:45 am

    פעם לפני הרבה הרבה שנים, שלוש עשרה ליתר דיוק, נסעתי עם חברהלטייל באירלנד.
    לא הבנתי אז בטיולים והייתי צעירה וטיפשה וחוויתי חרדת כשרות ברמות גבוהות, הכל היה נראה לי טרף ומוטרף.
    וחלב שתיתי דווקא פינשטיין וכו'.

    והחלב היה כל כך טעים. ועשיר ומשביע. עם טעם של פעם וטעם של עוד. ולא יכולתי לרוות ממנו.

    הוא הכיל 5% אחוזי שומן.

    ועד היום הוא מעלה בי געגועים. לבוקר לח וקריר אפרפר וירוק של נסיעה באוטובוסים ושיחה עם נשים איריות ג'ינג'יות מאפירות וטיול רגלי על שפת המצוק וכבשה בוהה.

  • אהרן פ  On אוקטובר 25, 2009 at 11:10 am

    והאהובה, נחמה, שלחה אותי להביא חלב מהשכנים, שלהם היתה רפת של כ 10 חולבות, או משהו כזה (פעם היה מקום לרפתות קטנות- אישיות). חזרתי עם סיר של חלב שהורתח בקפדנות. לאחר מכן כשקבלתי כוס לשתות טעמתי מיד ודחיתי את הכוס: "אין לזה טעם של חלב אמיתי" אמרתי. הצחוק שפרץ אז – נשאר באזני עוד שנים.

  • אהרן פ  On אוקטובר 25, 2009 at 11:12 am

    כג'רבאי- אתה כהן ?

  • יוסי  On אוקטובר 25, 2009 at 2:22 pm

    ברור ש"אינדסטריאליזציה" היא הסיבה האמיתית לפיסטור. ב500 השנה האחרונות נוצר מצב מוזר בו חיים אנשים שאין ברשותם פרה ורוצים לטעום מוצרי חלב לא על בסיס שנתי. לא ברור לי מה אתה מציע במקום, החלב לא יכול להגיע לרוב האוכלוסיה תוך פחות מכמה שעות. כמובן שבמקרה שרעיונות כאלה יהפכו למעט פופולריים ואנשים ישתכנעו שהם חייבים חלב טרי ויסכימו לשלם את המחיר של חלב מפרות שאוכלות עשב לא רחוק מהבית, יגרם נזק אנוש לסביבה ומעט שטחי הבר שנותרו בעולם יהפכו למשקי גידול.

    חוצמיזה היית צריך לכתוב "חיפוש מהיר שהכיל את המילים סלואו פוד העלה את הקישורים…"

  • רני  On אוקטובר 25, 2009 at 3:03 pm

    עם תעודות. כבר כתבתי קודם בעקיפין שיש הבדל מהותי בטעם בין גבינות מסוימות שנעשו מחלב מפוסטר או לאו.

    פרקתי והרכבתי הומוגניזטורים. לא ידוע לי על "רעה" שעושה ההומגניזטור. הוא מקטין בס"ה את קוטר כדוריות השומן ומונע מהשומן לעלות בבקבוק או בקרטון או להדבק לדפנות הקרטון או השקית.

    במבחני טעימה אנשים מבחינים בין חלב מפוסטר לחלב גולמי. הכנס לגולגל סקולר

    אני חושב שמערבבים בין תיעוש לעיור. תיעוש לא קשור לפיסטור. אם התעשייה מפוזרת ראה שוויץ. לעומת זאת לעיר גדולה צריך להביא חלב ממרחקים ואם הוא נחלב בתנאים גרועים ומובל בתנאים גרועים הוא מתקלקל. והפיסטור מאריך את חיי המדף

    ניתן בהחלט לייצר חלב מעולה בטעם ובאיכות מיקרוביאלית וכימית ללא פיסטור שמחזיק בקירור מעלות 2-3] שבוע . זה דורש חקלאי מחונך היטב. ביקורת וטרינרית שבועית לכל פרה. ורפת נקיה כמו חדר ניתוחים בבית חולים נורווגי. זה יהיה מעט יקר יותר אבל יאפשר לחקלאי טבעי קיום טוב ויאפשר לאנשים לדעת מה זה חלב אמיתי.התופעה קיימת באירופה ובארה"ב תחת השם:
    certified milk
    ניתן בהחלט להקים דבר כזה בארץ. גם ה"קרם פרש" שתצא מרפת-מחלבה כזו יהיה מעדן אמיתי.

  • רפרם  On אוקטובר 25, 2009 at 3:17 pm

    אהרן
    אני כהן מהרובע הקטן מצד אמי
    מצד אבא שלי אני מהרובע הגדול בג'רבא. שם הם לא כהנים

    ליוסי ורני
    אני מודה, מה שאני יודע זה מהקורסים שעברתי במסגרת סלואו פוד. פגשתי גבנים שונים, מיישנים ואת כל מי שקשור לענף. אם יש לך יוסי, משהו נגד סלואו פוד או נגד המחקרים שמפורסמים באוניברסיטה הקולינרית שלה בקולורנו, זה כבר משהו אחר.
    אני בעצמי לא מכין גבינות וההבנה שלי היא פחות עמוקה מגבנים. אני יודע רק את מה שסיפרו לי.

    אני מקווה שכל המאבק של סלואו פוד ושל הגבנים ברחבי העולם הוא לא לריק ומבוסס על עובדות לא נכונות

  • שרון רז  On אוקטובר 26, 2009 at 11:00 am

    נהניתי מאוד לקרוא אותך רפרם, והשילוב הזה של חלב, או שקרים על חלב, ובחירות בתוניסיה הוא מעניין, מעיף אותך לכל מיני כיוונים, פוסט על שקר ואמת, זה הקונספט… תודה

  • יאיר  On נובמבר 1, 2009 at 1:18 am

    לא רק היהודים מצביעים לזין אלעאבדין בן עלי, 99 אחוז מהאוכלוסיה מצביעים. כמו בסוריה. כמו בבריה"מ.
    דמוקרטיה ליברלית זאת לא
    בן עלי הוא עוד דיקטטור חרא מהאוסף שיש לנו באזור, חרא שלובש חליפות ולא מדים, כבר עשרים שנים נשיא ועוד היד נטויה
    http://en.wikipedia.org/wiki/Zine_El_Abidine_Ben_Ali

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s