על מבטים בתוניס וכאן. לא ארוך כל כך

אני נשבע לכם שהנאת הקוראים הספורים שלי עמדה לנגד עיני כשלקחתי איתי מצלמה דיגיטלית לתוניס. נשבע אני שוב שקיללתי את פיקאסאה ואת גוגל על התוכנה החיגרת שלהן ועל התמונות שהיא איבדה לי.
אז נשארתי בלי תמונות ועם בהלת הדרכים בכפרים הקטנים שליד סוסה. כפרים שאין להם דבר מלבד רוטנדה (כיכר תנועה) אימתנית ועשרות ישישים רכובים על אופניים חשמליות, מזמזמים בעד ונגד כיוון התנועה. ואנחנו באוטו עוצמים עיניים וחושבים שהכול יסתדר. והכול הסתדר.
רק רציתי לבקר את חביב דוז, טיפוס שמייצר שמן זית מהמם, במנזל קאמל. קרוב מאד לסוסה במפה, אך רחוק מאד בכביש. הוא מביט בי, מגלגל את הלשון ושולח אותי לקירואן בחיפוש אחר המקרוד המושלם. אני רומז לו שאנו מבינים אחד את השני והוא ממשיך לומר לי שאני חייב את עצמי לתוניס ושאני לא יכול ככה סתם להתעלם מחובות וזכויות.
השעה מאוחרת ואני ממשיך למונאסטיר, שם אני פוגש עוד טיפוס. חבר של חבר. איטלקי תימהוני שמעביר סדנאות צילום ולוקח אנשים במין סירה רעועה לאיזה אי נטוש. אני מגיע מאוחר מדי לעיר ושותה איתו קפה בשלוש בבוקר. הקפה נמצא ליד מועדון לילה שהרבה מכוניות מלוב חונות לידו. אנחנו מציצים פנימה ורואים זמרות בלבוש חשוף משמחות את הקהל שמדביק עליהן שטרות ונרגילות עם ריח של חשיש עוברות מיד ליד. אך אנחנו בדרך לקפה ונכנסים ומתיישבים בשולחן קטן צדדי. בשולחן לידינו יושבת בחורה, לבושה כולה בירוק, מעשנת נרגילה ובוהה בטלוויזיה במין מבט עצוב. האיטלקי מספר לי שזה הזמן לקנות מצלמות פורמט גדול. כולם בבירה טוניס מוכרים בגרושים. צריך לנסוע לשם, לנצל את ההזדמנות. אני בקושי מסוגל להקשיב לו, משהו בטון הדיבור שלו משעמם אותי. השעון בבית קפה מראה תמיד את אותה שעה. שתיים ושלוש דקות. אולי הוא נתקע בלילה, אולי ביום. ברקע יש את האני שאקר, שר לֶה לֶה לֶה. כשמגיע לפזמון כולם מנידים את הראש, מתקתקים באצבעותיהם על השולחנות ומצטרפים. אני מסתכל על הבחורה בירוק, וגם היא מצטרפת לנקישת האצבעות. זה קצת מרגיע אותי.
בבירה טוניס היו המון עגלות של שומר עם לימון. אנשים עמדו בתור לקבל חתיכת ניר ובתוכה חצי שומר. המוכר טפטף לימון וחתך כבר את השומר הבא. היחס לשומר הוא לקינוח מתוק. חלווה קוראים לו. אוכלים אותו אחרי הבריק או הקסקרוט. גם כדי לנקות, גם כדי לקבל מתיקות לפה.
בדוכן קטן אני קונה לי תרכיז שקדים ותרכיז פיסטוק. עכשיו לאחר שפתחתי את הבקבוקים לא הבנתי למה לא לקחתי יותר. ואיפה אמצא את הדוכן הזה עכשיו. אני רק זוכר את עיניה של המוכרת. זה לא מספיק.
עוד מעט פסח ואני בירושלים. הולך להיות אצל אבא ואמא. מסבים על מזרנים וכריות ושרים שירי פסח, כמו אצל המשפחה שם. באתי לאמא שלי היום לעזור קצת ובאוטובוס ישבו מקדימה ארבע צעירות ערביות. הן תפסו את ארבעת המושבים שליד הנהג. לכולן היו משקפי שמש וחיג'ב. היה שיר מטומטם ברדיו בעברית ואחת מהבנות תקתקה באצבעה על כיסא המושב. היא הזכירה לי את הירוקה. בתחנה נפרדו שני זקנים רוסים והאישה עלתה לאוטובוס. הוא רכן אליה, נישק לה את היד והיא עלתה, ניכר בה שהיא שמחה בפרידה. ניכר בו שהוא עצוב. היה לה ברט סגול יפהפה ועיניים טובות.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד אוזן  On אפריל 7, 2009 at 5:32 pm

    יפה מאוד רפרם, פעם הבאה קח אותי איתך, המשפחה שלי מסוסה.
    אין איזה מתכון לחג? טביחה או כמון או משהו?

  • שועי  On אפריל 7, 2009 at 8:43 pm

    כאשר קראתי עלו אל מול עיני הכרתי, עיני הלב, תמונות ביתו של הפייטן הג'רבאי יעקב בשירי נוחו עדן, אשר פרסמת בשעתו, כאשר ביקרת אצלו
    הצבעוניות העזה שיש בפוסט לעיל דייה בכדי להעלות לנגד עיני האדם תמונות
    ירושלים ההולכת עימנו לכל מקום והים התיכון המזמן אותנו להציץ בו, כאילו אם רק נזון בו עינינו
    נגלה מה צפון שם באופק, בין שמים וארץ
    אך כדי כך זקוק האדם לעיניים טובות או לכושר לזהות עיניים טובות כאשר הוא נתקל בהן

  • אסתי  On אפריל 7, 2009 at 9:29 pm

    "הוא רכן אליה, נישק לה את היד והיא עלתה, ניכר בה שהיא שמחה בפרידה. ניכר בו שהוא עצוב. היה לה ברט סגול יפהפה ועיניים טובות."

    נפלא. פשוט נפלא.

    יש מצב שתלקט את הפנינים שאתה זורק לנו ככה מפעם לפעם ותוציא מזה ספר?

  • רם  On אפריל 7, 2009 at 9:38 pm

    אני תומך ברעיון של אסתי

  • נמרוד ברנע  On אפריל 8, 2009 at 12:23 am

    אני צריך להצטרף אליך פעם לביקור שם.

  • רפרם  On אפריל 8, 2009 at 2:24 pm

    תודה על שכתבתם, רק זרקתי מילים מהירות.
    התחלתי בעבודה על ספר דוקא. צילומים דוקא ולא מילים. דוקא.
    לדוד, סוסה עיר יפה. ליד החוף אורב האיטלקי ממונאסטיר. יש לו ברט מכוער על הראש. היזהר ממנו.
    מתכונים יש רק אחרי שאני מבשל. והפעם אמא שלי אמונה על המרק כבש עם הפול הירוק. שיהיה לי בתיאבון ולכם חג שמח

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s