חמין דגים

הנה מתכון לחמין טוב שהוא מה שאנחנו קוראים בערבית "כפיף", משהו קל. לא כבד. אני השתמשתי בפלמידה (מה שאנחנו קוראים "רג'אל") אבל אפשר להשתמש בכל דג שמן וגדול כמו לברק או לוקוס.
מדובר בגרסה חופשית שלי לסיפור, אז אנא מכם, בלי פאנאטיות (למרות שאני מניח שגם אם אי פעם שמעתם על חמין דגים, תסלחו לי על הדלעת והתרד).

מה צריך:
בצל אחד, קצוץ
עגבניה קצוצה
פפריקה
קצת רסק עגבניות
קצת האריסה (אם יש)
חתיכת דלעה יפה, פרוסה לקוביות קטנות
קצת פ'קילה
קילו פלמידה בערך, חתוך לפרוסות
תפוחי אדמה קטנים מקולפים
ביצים שטופות
רבע קילו חיטה (משרים כמה דקות במים לפני)

מה עושים:
מטגנים את הבצל ולאחר שאפשר לראות דרכו את הסיר מוסיפים פפריקה, עגבניה, רסק והאריסה עד שהכל נהיה אדום לחלוטין. ממשיכים לערבב ומוסיפים את הדלעת לטיגון ואת הפ'קילה. מערבבים הכל ורואים איך הצבע האדום שולט בתערובת.
כשהתכולה מבעבעת מוסיפים בעדינות את החלקים של הדג, התפוחי אדמה והביצים. על הכל מפזרים חיטה ומוסיפים מים רותחים עד לבעבוע. משבעבע, מעבירים לפלטה או לתנור ליום אחד שלם.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו לם  On מרץ 14, 2009 at 11:19 pm

    השתמטת מהצבא וזה בושה.

  • רפרם  On מרץ 15, 2009 at 1:29 am

    בפעם הבאה אנסה לפייס "אתכם" במשלוח מטעמים לביתכם

    אגב, לא השתמטתי ואני מתקשה לראות את הקשר לחמין דגים
    כן סירבתי במילואים וישבתי בכלא. וגם לזה אין קשר לחמין דגים.

    רגע, התגובה שלך היא סוג של מתיחה ואני משתטה פה לשוא?

  • נמרוד ברנע  On מרץ 15, 2009 at 1:35 am

    ולעידו לם שהגיב מקודם –
    באמת שלא ברור לי מה שירתו של הצבאי של מר חדד קשור לתחומי המזון או לכל עניין אחר פרט לעצם שירותו הצבאי.

  • שועי  On מרץ 15, 2009 at 11:01 am

    לרפרם- כצמחוני די ותיק, כנראה שלא אשנה את דתי, אבל נראה ונשמע מעורר תיאבון
    לעידו- יש בתגובתך המון טעם רע
    דיבור לגופו של אדם היתה מעולם דרכם של גסי הרוח
    מדוע אפוא אתה טורח?
    מצא אכסנייה שתארח בלוג משלך
    דומני כי בנקל תוכל למצוא כמה מיליטריסטים שייאותו לאורך
    ואז תוכל לעזוב אחרים במנוחה

  • נטלי מסיקה  On מרץ 15, 2009 at 12:58 pm

    בבקשה לצרף מקום אפשרי שבו אפשר לאכול את זה …

  • עידו לם  On מרץ 15, 2009 at 2:28 pm

    לרפרם: השאלה היא לא אם השתמטת אלא למה, אם אתה מרגיש שאתה יותר מזוהה עם האומה הערבית מאשר עם העם היושב בציון אני רואה בזה סוג של קונפליקט מסוכן שיכול להוביל למדינה שבטית וזה יהרוס אותנו מבפנים.

  • רפרם  On מרץ 15, 2009 at 6:51 pm

    חבל שבלי להכיר אותי אתה משליך אלי דברים שונים ומשונים
    אם אתה רואה קונפליקט בשני זהויות לאומיות, יכול להיות שיש כזה אחד.
    אני לא נוטה להתיחס לגבולות מדיניים בהתרגשות בה אתה בוחר כנראה

  • עידו לם  On מרץ 15, 2009 at 7:42 pm

    אני מדבר עם איזה עם אתה מזוהה האומה הערבית או הם הישראלי .

  • רפרם  On מרץ 15, 2009 at 8:51 pm

    אני מצטער, אבל ההגדרות שלך קצת שונות משלי
    אני יהודי, אוהב את התרבות הערבית (שפה ואוכל בעיקר) ואני מעביר את זמני בישראל ובים התיכון. אני אוהב את ישראל אך מתנגד למדיניות שלה כלפי האוכלוסיה הכבושה כאן. ההתנגדות הזו מגיעה מרצון שלי לחיות כאן חיים בריאים ושלמים. אני אוהב את המקום הזה ולכן רוצה לשנות אותו.

    אין לי מושג מה זה "האומה הערבית" בעיניך. אני עכשיו כותב לך מאיסטנבול. מחר אהיה בתוניס. אני יכול להבטיח לך שיש הבדלים מהותיים שאתה כנראה לא מבין בהגדרות של תרבות ושייכות תרבותית.

    אנשים ששורפים דגל מתרגשים כנראה מדגל.
    אנשים שמדברים על לאום כזה או אחר, הם לאומנים.

    אני לא שם על חתיכות בד ולא על גבולות מדיניים או תרבותיים לכאורה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s