מה קורה לעיר שנעצרת בים. וגם על משוגעים וליבני/ברקת

לא כתבתי הרבה זמן יומן. לי נדמה שאני אוסף ואוסף מראות ומתקשה לכתוב את כולם. או את חלקם. פשוט אינני מוצא קשר בין הדברים.
לפני כמה שבועות הייתי במארסיי. אני אוהב ערים ים תיכוניות אמיתיות, שנראות כאילו נעצרו בים. כזו היתה גם ביזרט וכזו אלכסנדריה. ערים שהים יכל להן. המזחים וסירות הדייג נראים כמו גלים נוקשים המנהלים מלחמה מול הגלים הרכים. במארסיי, מעבר לגלי הים, הרכים לכאורה, עומד זקוף המבצר איף, הכלא המהמם שהשפיע על דיומא. שם הוא כלא את אדמונד דנטס ואת אב המנזר פאריה. ב"גאר מאריטים" אפשר לעלות על אוניות שמפליגות לקורסיקה, סרדיניה, תוניסיה או אלג'יר. הרכבות מסנט שארל מגיעות לברצלונה וגם למילאנו תוך שעות ספורות. נסיעה במקביל לים הזה שמתחקה אחרי כל כך הרבה מסעות, תלאות ומלחמות.
כשעולים על סירה ושטים ליד המצוקים מבחינים מצד אחד באנשים בודדים. הם נראים כאנשים המכלים את עצמם באיטיות. בצוקים אחרים אתה מוצא זוגות אוהבים שתמיד יתמכרו לים. לך נותר רק להתמכר איתם ולהתפלל שלא ירגישו בך, מציץ בהם.
 

>>

האוטובוסים בירושלים עומדים ועומדים והאנשים רק הופכים ליותר מעניינים. כזה היה אדם לבוש באופנה חרדית שעלה והתיישב ליד בחור ישיבה צעיר. הראה לו ספר בעיניים בורקות וביקש ממנו ללמוד איתו קצת. הבחור העצל ניסה לסרב בעדינות וקיבל הרצאה על הסטייפלר. וכמה הוא היה חשוב. הבחור נטל אליו את הספר, ראה שבעמוד הראשון מופיע שמו של האדם שלידו וכן כתובתו. ציריך. מיד שאל אותו עניינים שברוח על ציריך. עד שירד והשאיר את השוויצרי בודד.
חיפש אותו אדם בעיניו אדם אחר לשיחה. ומצא פלסטיני מבוגר שהיה בדרכו למזרח העיר. את הסטייפלר אתה מכיר? שאל השוויצרי. הפלסטיני נדנד בראשו ללאו. הו, הוא היה רב חשוב. רב גדול. נדנד הפלסטיני בראשו לאמון. המשיך השוויצרי בהרצאה המקיפה על גמילות החסדים של הסטייפלר בעוד הפלסטיני מתפלל לפקקים שייגמרו.
ירד השוויצרי ועלה משוגע אחר. החל להסתובב באוטובוס. נראה שיצא הרגע מסיביר. לבוש כולו בבגדים חמים, כובע צמר עם אוזניים גדולות. הסתובב הלוך ושוב באוטובוס, במהירות אקסטטית כמעט. הפלסטיני נענע בראשו וחישב את המהירות בה יגיע לבית לו ירד ברגל. כשהגיע האוטובוס למוזיאון, הוציא המשוגע את כל גופו מהאוטובוס, הביט בעין חוקרת על המוזיאון והחליט לרדת. לא לפני שחזר לאוטובוס, ביקש צדקה מהנהג (קיבל שני שקלים) והלך לכיוון ההפוך מהמוזיאון.
 

>>

ההצבעה של חוגי השמאל בירושלים לברקת היתה טיפוסית להם. זה כמו המיילים של שדולת הנשים, השמאלית בדרך כלל, המנסים לקדם אג'נדה נשית ביחס לליבני. וכי מה הקשר בין חילוניתו של ברקת לכשרונו או לעמדותיו ובין נשיותה של לבני לכישרונה ועמדותיה. זוהי בסופו של דבר טרמינולוגיה בדלנית ותו לא. וכך הודיעו בתקשורת על נצחונו של ברקת, מדגישים את עובדת היותו "חילוני", מזכירים את התנהגות התקשורת החרדית בבדלנותה. אבל מה לנו כי נלין. הרי אחת היא אם ברקת או פורוש לקח. אחת היא אם לבני או ברק(ת) (ת)יקח. רק ביבי יביא שלום. ברצינות.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמר  On נובמבר 20, 2008 at 1:21 pm

    והשמאל החילוני (כמו השמאל הלא חילוני) הצביע לברקת מתוך הכירות עם 5 שנים של עבודה במועצת העיר. והיכרות מעמיקה וכואבת עם שאר אני מועצת העיר. ראה לדוגמה את המאבק הפולטי המרשים של תושבי קריית יובל.

    הדבר היחידי שמזכיר כאן את התקשורת היא התקשורת ואנשים שמסתפקים במהדורות חדשות בטלוזיה למסקנותהם.

  • בין סמול ושמאל  On נובמבר 30, 2008 at 4:48 pm

    בהעוקץ היו כמה דיונים על הבחירות רחוקים מאוד מהשבלונה שהצגת. למשל לפני הבחירות

    http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2800

    וזה מאמר על תוצאות הבחירות בתל אביב וירושלים

    http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2838

    כדאי לשים לב לתגובות ולויכוח

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s