אולי מספיק כבר עם הדב הזה שלכם?

אנחנו תקועים כאן עם ברקת ופורוש.

תהיו עדינים איתנו.

תבטיחו שזו תופעה ארצית.

שב-2020 עם הרכבת הקלה זה גם יגיע אלינו.

שעוד לא אבדה תקוותינו (הנה, אני עומד). 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On נובמבר 11, 2008 at 9:05 am

    מוציאים לנו את העיניים.
    כיף להתלבט בין מועמד עם ניסיון שבונה חניונים למועמד עם תקווה שמאמין בתחבורה ציבורית. פה בעיר אין לא חניונים ולא תחבורה ציבורית, ובמקומם יש אחד שמכונה "התקווה" ובונה התנחלויות, ואחר שמכונה "מניסיון" ומעדיף שלא נהיה פה בעוד כמה שנים.
    מה עדיף, תקווה או ניסיון?

  • רפרם  On נובמבר 11, 2008 at 9:08 am

    לא התקווה! (נא לעמוד) ולא נסיון.
    אני כותב דב חנין על הפתק הצהוב ובלבן שם התעוררות.

  • יונתן  On נובמבר 11, 2008 at 9:16 am

    אני חושב שבפוליטיקה צריך להיות פרגמטים. ברקת מגעיל אותי ופורוש מסכן את המשך החיים שלי פה. בין גועל לסכנה אני בוחר בגועל. בדוב חנין אבחר אם וכאשר הגועל והסכנה (ה"נסיון" ו"התקווה!"), יניסו אותי תל-אביבה.

  • העלמה עפרונית  On נובמבר 11, 2008 at 9:20 am

    לא יודעת, לא נראה לי שיש לנו את הפריבילגיה להצביע כאן הצבעת מחאה. הרי יבחר אחד מהשניים ועם כל הכבוד למזרח העיר, הגישות שלהם בנוגע למערבה מאד מאד שונות.
    ומהבחינה הזו הבחירה ממש מובנת מאליה. הנסיון של פרוש מפחיד אותי (כאישה, כחילונית, כירושלמית), ומבחינתי, אחרי שישב חמש שנים במועצת העיר באופוזיציה, ברקת הוכיח את עצמו מספיק כדי שאני אצביע עבורו.

  • רפרם  On נובמבר 11, 2008 at 10:08 am

    ויכול להיות שאיבדתי את זכות הויכוח שלי.

    אבל
    אני אהיה מבואס אם ברקת יבחר ואהיה מבואס אם פורוש יבחר. למה שאצביע לאחד מהם כאשר יש לי את האפשרות כן לומר את מה שאני חושב במעטפה הלבנה. הממוקדת יותר?
    בהצבעתי לברקת אני מעלה אותו ובהצבעתי לפורוש אני מעלה את פורוש. לא רוצה את שניהם. נקודה.

  • אסתי  On נובמבר 11, 2008 at 10:25 am

    וזכור לי שבתחילת מערכת הבחירות אמרה לי שהיא שוקלת להצביע לפורוש כי ברקת אינו אופציה בגלל דעותיו.

    מודה שאני לא מקנאה בה היום כי מה יש לה להצביע מלבד מרצ למועצה?

    שיהיה לכם בהצלחה למרות שהאופציות שלכם עומדות על מוכרים בלבד.

  • שלומית  On נובמבר 11, 2008 at 10:39 am

    וזה היה פשוט.

    ברקת

    והתעוררות – ירושלמים

    ברקת: כי אני לא אוהבת שאומרים לי את מי לאהוב, גם אם זה מניסיון.
    ובעיקר כי הוא ציוני.

    והתעוררות -ירושלמים – הן חברות שלי, ואני סומכת עליהן שידאגו לוודא שיש גנים לילדים, וידחפו את העירייה למצוא פתרונות ארוכי טווח להשאיר צעירים בירושלים

    אבל זה באמת לא יפה האלה מאפס שלוש שמנקרים לנו את העיניים.

  • העלמה עפרונית  On נובמבר 11, 2008 at 12:14 pm

    לא יודעת, אם אומרים לי שאני יכולה לקום מחר בבוקר קצת מבואסת[1] או עצובה, אני יודעת בכל רגע נתון מה אני אבחר.
    ולמה לבחור באחד משניהם כשיש לך את האפשרות לומר משהו ממוקד יותר? כי האפשרות הזו לא משפיעה על מחר בבוקר ולא משנה כלום במציאות הפוליטית הקיימת.
    אז כשאני אצא מהעבודה אני אצביע לברקת – שעם חלק מדעותיו אני לא מסכימה בכלל, ועם חלק מדעותיו אני מסכימה מאד – ואצביע לרשימה החביבה עלי כדי לדאוג שתהיה קואליציה שתורכב מאנשים שדעותיהם דומות לאלה שלי הרבה יותר.

    [1] במקרה שלי אגב הבחירה היא בין לקום בתחושת הקלה ולקוות שיהיה בסדר (כי כמה גרוע יותר יכול להיות?) לבין לקום בתחושת ייאוש איומה. אז כן, בין שתי הבחירות האלה קל לי מאד להחליט, אפילו אין מועמד שמייצג את הדעות המדיניות שלי. זו עיר ימנית, אבל זו (עדיין) לא עיר חרדית.

  • פנחס  On נובמבר 11, 2008 at 12:19 pm

    יותר מגעיל מברקת, כמובן מסוין לפחות, לא מפני שהוא חרדי אלא מפני שהוא מאכער לא נורמלי – גם בקטגוריות של פוליטיקה מושחתת הרווחות אצלנו. אבל דווקא ברקת הוא זה שמסכן יותר את החיים של כולנו שם, הן מבחינת מקומו בריבוד החברתי, וההשלכות של מיקום זה על המשך הפרטת שטחי העיר, והן מבחינת הכרזותיו על תוכניותיו במזרח העיר
    פרוש לא יסכן דבר. העיר תמשיך להתדרדר במורד קמעה קמעה כפי שקורה בעשרים שנה האחרונות. אבל זה לא מסוכן. זה שהגרה
    הטרגדיה היא שהמועמד הנאור היחידי שנראה היה באופק בעשורים האחרונים, אריה דרעי כמובן, לא יכול היה לרוץ

  • רפרם  On נובמבר 11, 2008 at 12:37 pm

    לו היה רץ.
    כל עוד מועמדים ראוים מושכים ידם מירושלים, צריך לבחור ברע במיעוטו. רק שבאמת קשה לדעת מה יותר רע במקרה דנן.
    פורוש כן ישב עם המוכתרים של מזרח העיר וידון איתם בשאלות תברואה.
    מצד שני הוא יתרום עוד לכיעור העיר.
    אקטיביסט ימני, גם אם הוא חילוני, מזיק הרבה יותר. אולמרט והולילנד היא דוגמא טובה.
    ושוב, מאזן הדמוגרפיה החרדי לא השתנה בעשרים שנים האחרונות. שוכחים לציין.
    אבל נו, הכל זבל. באמת.

  • אייל גרוס  On נובמבר 11, 2008 at 2:17 pm

    אכן תמונות קשות. אפילו יותר קשה מהפעם הראשונה בה חולדאי רץ מול דורון רובין ונאלצתי לשים פתק לבן, אם כי בפעם השנייה הצבעתי לחולדאי בזכות כמה דברים טובים שעשה, וברור שהפעם לו הייתי בארץ הייתי מצביע חנין.

    כך שמבין ללב.
    אבל דרעי?! הצילו. לא תשכנעו אותי שצריך להצביע לאיש הזה. ועוד בלב שלם?
    את אורח חייו היקר מימן הציבור העני שהוא התיימר? לדאוג לו.
    ואני גם בטוח שבהומופוביה הוא יכול להצטיין ברגע המתאים. גם לופליאנסקי לפני הבחירות אמר שלא יתנגד למצעד. בקיצור. לא לדרעי ולא לאף אחד מהמפלגה הזו, שמובילה כיום את הניציות, ההומופוביה והאנטי-חברתיות במסווה של חברתיות.

  • חנוך  On נובמבר 11, 2008 at 6:08 pm

    אולי שוכחים לציין שמאזן הדמוגרפיה החרדי לא השתנה (יותר נכון עלה בצורה מתונה) אבל אתה שוכח לציין את התחרדות השכונות – לופוליאנסקי עצמו התגאה בהצלחתו ברמת אשכול.

    לגבי ניר ברקת ממש לא אהבתי את הרוח שנושבת פה. לא התעמקתי בדעותיו אבל צפיתי פה ושם בראיונות איתו. בן אדם אכפתי, מעורב שואף לשקיפות בעירייה ומעורבות תושבים ובני נוער. אדם שלא ברח אחרי הפסד בבחירות הקודמות.
    וכן, גם קצין בצנחנים שנפצע בלבנון וחזר לפקד על פלוגה.
    אז הוא ימני – פשע נורא באמת. ברשימה שלו הוא שילב גם אנשי שמאל.
    אני בספק אם ראש העיר באמת יכול לקבוע אם תקום שכונה במזרח העיר.

  • שלומית  On נובמבר 11, 2008 at 6:49 pm

    זה נורא אין לשחר לפתחו של דרעי, לומר שהוא ממש מבין, והוא העתיד, ורק הוא יכול..

    מה נאור בדרעי הפושע?

  • רפרם  On נובמבר 11, 2008 at 7:30 pm

    אני לא חושב שדרעי נאור.
    אני חושב שכמועמד הוא הטוב ביותר לראשות העיר בירושלים. הרבה יותר טוב מפורוש והרבה הרבה יותר טוב מברקת. הוא הרבה יותר רגיש לבעיות של ירושלים מהם והרבה יותר חכם מהם.
    אני לא בגלוריפיקציה של האיש. פשוט חושב שהוא עדיף בהרבה על מה שיש.
    אם תשאלו אותי את מי אני מעדיף, אז אני מעדיף את חנין. כן. או את רוני ידידיה. אבל שואלים אותי? לא.

  • פנחס  On נובמבר 11, 2008 at 8:46 pm

    אני יודע שזה מעצבן אנשים, אבל משנתו האזרחית של דרעי היא אחת המשנות הנאורות הבודדות הקיימות היום בפוליטיקה הישראלית, בזו המצויה בגבולות הציונות אם לדייק
    יתרה מזאת, במובן מסוים דרעי הוא האישיות הציבורית היהודית היחידה היום הממשיכה את משנתו של אבי הנאורות היהודית משה מנדלסון
    הוא יוצר הפרדה פרגמטית בין המרחב הכלול אצלו ביהדות – נכון אורתודקוסית לעילא
    ובין המרחב האזרחי. הפרדה שנעדרת ונעדרה תמיד מן המרחב הציוני המעמיס את כל המטען של ההיסטוריה היהודית על החיים האזרחיים בישראל, ועל ידי כך מנציח שיח גזעני ומפלה. דרעי הוא היחידי שיכול היה לטפל בבעיות הקשות של מזרח העיר. ממש חומר נפץ אדיר שאף אחד לא רוצה או מוכן לגעת בו.
    ברקת, אליו נוטה הבוחר הירושלמי הליברלי המצוי, ובכללו רוב מהמגיבים פה, הוא האיש שיחסל סופית את האפשרות לשקם אזור זה של העיר, את האפשרות שירושלים באמת תהיה עיר אחת – שווה לכולם – לפי היומרות של השיח הציוני עצמו "בירת הנצח של העם היהודי" היושבת על חומר נפץ ערבי. אני באמת משתומם איך אפשר לדבר ברצינות על בחירת האיש הזה, איך אפשר להחזיק באיזה שהיא יומרה לעמדה נאורה ולהצביע עבורו. עד כמה שנאת החרדים מעבירה פה אנשים על דעתם, עד שהיו מוכנים גם למכור את נשמתם לשטן ולהנציח את המצב הנורא הקיים, ובלבד שמצעד הגאווה יתקיים, ובלבד שתישמר מראית העין של החילוניות "השפויה". ומהי שפיות זו בעצם: סגרגציה בריבוע, בין כל הסקטורים השונים בעיר. אנשים פה פשוט מפחדים שיותר מידי דוסים יפלשו להם למשולש התרבות. יפריעו להם לשתות בירה ולגלגל שיח חילוני נאור

  • נעמה  On נובמבר 11, 2008 at 10:06 pm

    תגובה גדולה
    מסכימה, מזל שאני לא ירושלמית: אחרת הייתי מתבאסת היום במיוחד מזה שאי אפשר להצביע לדרעי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s