ים לבן וזקן עיראקי

אתמול בלילה נזכרתי באובדן העצמי אליו נלכדתי כשהגעתי לסהרה שמדרום לעיר דוז. היה זה בנסיעה האחרונה לתוניסיה. מגורה אחר ההבטחה ללכת לאיבוד, הבטחה שקיבלתי מכל אנשי השוק הקטן של דוז, הלכתי לכיוון החול הלבן, סוגר את העיניים מפעם לפעם. בשונה מאוניה שחותכת בתוך מדבר שחור, כאן לא היו לי כלי ניווט. רק הידיעה שלי שברגע שאחליט לחזור אל החיים הבטוחים אוכל לצעוד אחורה באיטיות ולראות מרחוק את המינארט היפה של דוז.
לאחר הליכה של חצי שעה שדמתה להליכה של חמש דקות, התחרטתי על פנטזיה אחרונה זו והתחלתי לנסות ולמצוא את דרכי חזרה למקום ישוב. קיוויתי לראות את אותם ברברים השטים על גמלים לבנים גבוהים, אך לא ראיתי כלום. הם היו ודאי רחוק הרבה יותר.
הנחתי את התיק הקטן שאיתי והתחלתי ללכת לארבע קצותיו מרחקים מדודים. כשחזרתי מאחד הקצוות גיליתי שהחול כמעט הסתיר את התיק בשלמותו.
אני לא יודע מה יותר מלחיץ. להיעלם במדבר או להיעלם בים. כל מה שידעתי הוא שהתגעגעתי למרחב השחור ורציתי לצאת מהמרחב הלבן.
לקח לי עוד זמן מה, במהלכם הצמדתי את אוזני, כמו בסרטים, אל ראשי הדיונות, רק כדי לשמוע רחש המתקרב לגלים. כשהגעתי בחזרה לדוז, ראיתי שבבקבוק המים לא נגעתי. שמרתי אותו לרגעי הגסיסה האחרונים.
 
 

צילום: אורורה דמסי. דוז (תוניסיה)

 
 
ברחוב הרצל בתל אביב, קרוב לפינת דרך יפו ראיתי זקן ממוצא עיראקי, צפוד כולו, שיצא מחנותו הקטנה אל הרחוב. הוא התיישב על כיסא ישן מעץ שמזומן לו בדרך קבע, ליד הצינור שפלט מים ממיזוג האוויר. הוא הוציא מלפפון מהכיס ובשלווה שקטה ופנימית החל קולף אותו באיטיות. לראשונה חתך בקצוות וסיים באבחות סכין מלמטה למעלה עד שהמלפפון היה קלוף לגמרי. הוא היה שקוע כולו במלפפון ונראה שאף אחד לא יוכל להסיט אותו מכך. עד שעברה לידו בחורה שהחזיקה בידה רצועה שהחזיקה כלב. באופן כמעט אוטומטי הוא הרים את ידו למעלה, מעלה את המלפפון מאפו המרחרח של הכלב.

 

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מאשה  ביום ספטמבר 15, 2008 בשעה 1:11 pm

    יפה.
    אתה חושב שהמלפפון החמוץ בשביל הזקן הוא מה שהיה בקבוק המים בשבילך?

  • רפרם  ביום ספטמבר 15, 2008 בשעה 3:50 pm

    חמוץ הוא לא היה. המלפפון.
    אני גם שמח שאני לא אישה וכך נחסכת ממני שקשוקה פאלית.
    אולי הוא הרחיק את המלפפון מהבחורה דוקא. למרות שאני קיבלתי באופן מיידי תובנות על היחס בין "בעלי חים".

  • מאשה  ביום ספטמבר 15, 2008 בשעה 5:02 pm

    זאת באמת היתה שאלה מטופשת. פשוט לפעמים כשמשהו יפה בא לבנאדם להוסיף עוד משהו מלבד המילה "יפה", וחבל.

  • דני ססלר  ביום ספטמבר 15, 2008 בשעה 5:06 pm

    למה אתה לא מפרסם צילום שלך, לפחות אחד, קטן, משו…

  • רפרם  ביום ספטמבר 15, 2008 בשעה 5:43 pm

    דני, לא סחבתי את החמש קילו למדבר. מחשש למוות מיידי מתשישות
    את הדיגיטלית שלי גנבו אנשים רעים ואני עוד מסרב להתאושש

    תודה מאשה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s