המרצה למילואימניק במדים: צא החוצה

בימים אלו על חלק מהאנשים החיים כאן יש שלטון צבאי. אם הם עוברים עבירת תנועה, הם נשפטים בבית משפט צבאי. אם הם רוצים להגיע לבית חולים לטיפול, הם צריכים לבקש אישור מאנשים במדים. עבור קבוצה גדולה של אנשים אין כאן חופש תנועה רגיל, הוא מוגבל על ידי הצבא הישראלי. אנשים שאתם מכירים ביומיום הופכים לחודש אחד בשנה לשולטים בפועל על אוכלוסיה אזרחית.
שלטון אזרחי נראה לכולנו הגיוני ורגיל. עבור הרבה אנשים הוא פשוט לא קיים. לא בארבעים שנה האחרונות. ואת זה אנחנו מייצרים עם כספי המיסים שלנו ועם התמיכה השקטה בכל יום שעובר ב"צבא הישראלי". במלחמה התקשורתית נגד משתמטים ובכל פעולה יומיומית שאנו עושים.

במכללת ספיר, כך התפרסם הבוקר, ביקש מרצה ערבי מקצין במילואים שהגיע לשיעור עם מדים לצאת החוצה מהכיתה. אותו סטודנט סירב והתעקש לשבת בשיעור עם מדיו ודרגותיו.
מבחינת הישראלי הממוצע יש כאן פגיעה אנושה במערכת סמליו ואמונותיו. הישראלי הממוצע גם לא רואה את שהמדים מסמלים עבור כל פלסטינאי שחי בישראל. הוא גם מבלבל בין מושגים ואמונות. חלק מהתגובות עושות השוואה גסה וקוראות למרצים יהודים לגרש סטודנטים שנכנסים עם כפיה לשיעור. הם משווים בכך את המדים לכיפה ולאמונה דתית וחושפים בעצם את הבסיס הרעיוני של שאר התגובות.

אז מה קורה כאן בעצם? אני לא מכיר את המרצה, את שמו או אמונותיו. אבל הוא עמד בשיעור וראה אדם נכנס עם מדים. המדים עצמם מסמלים משהו לכל פלסטינאי כאן. אותו מרצה ביקש מהסטודנט לא להגיע לשיעור עם מדים. הוא לא אמר לו שהוא מסרב ללמד אותו מפני שהוא עושה מילואים. הוא ביקש ממנו שיוריד את המדים כי הם מסמלים משהו בעיניו.
אותו מרצה עשה בחירה כשהחליט ללמד במוסד ישראלי. הוא ידע שיהיו לו סטודנטים שלמשך תקופה מסוימת בשנה לובשים מדים ועושים מעשים שמנוגדים לכל מה שהוא מאמין או מסוגל לדמיין. בשלב הזה הוא החליט שהיה לו יותר מדי. לא היה הכרח לאותו סטודנט דווקא להיכנס עם מדים. הוא היה יכול להוריד את החולצה ולשים חולצה אחרת. הוא לא חשב על זה, כי כולנו בעצם לא רגישים לצורה שבה הפלסטינאים רואים אנשים עם מדים.

זהו בטח לא נושא פשוט. והוא קשור לנושאים כמו דימוי וזיהוי. נושאים שלפחות כל סטודנט לקולנוע צריך להכיר.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On נובמבר 19, 2007 at 9:16 am

    אני מניח שבקשתו של המרצה קשורה לדרישתה של מרצה אחרת, שהוציאה תלמידה מהכיתה בשבוע שעבר, משום שסירבה להסיר את הרעלה.
    אני יכול להבין את העניין כמחאה נגד המרצה הקודמת, אבל אם אתה נכנס לשאלות כמו מה מייצג מה עבור מי, אתה מסתבך. קשה לי להאמין שתצדיק את הבקשה להסיר את הרעלה באותו להט בו אתה מצדיק את הבקשה לפשוט את המדים, אף שבעיניה של אותה מרצה היא מייצגת דיכוי נשים לא פחות מכפי שהמדים מייצגים דיכוי ערבים.

  • רפרם  On נובמבר 19, 2007 at 9:41 am

    אך האם יש כאן מקום להשוואה?
    האם אותה אישה עם רעלה, והשקפותיך הפמיניסטיות יהיו אשר יהיו, מבצעת הלכה למעשה את הדיכוי הפמיניסטי?
    הרי גם אם נחשוב שרעלה היא דיכוי, היא הרי נמצאת בעצמה תחת אותו דיכוי וסילוקה מהכיתה כמוהו כמתן יד לאותו דיכוי.
    הוריה ובעלה מכריחים אותה לשים רעלה וכשהיא מגיעה ללימודים היא מגורשת מהשיעור בשל כך.

    איפה כאן האלמנט ההשוואתי?

  • מילואימניק  On נובמבר 19, 2007 at 1:24 pm

    המאמר שלך כמעט ולא שווה תגובה.כנראה שגם אתה שכחת איפה אתה חי ואיזה בחירות אתה עשית כדי לחיות כאן. בכלל לא משנה מה התרוץ של המרצה, הוא לא צריך ללמד יותר בשום מקום שמסובסד על ידי הממשלה שהצבא בו משרת אותו סטודנט הוא הצבא שלה.

  • מוקי  On נובמבר 19, 2007 at 1:26 pm

    אם אני מנסה לשים את עצמי בנעליו של המרצה, אני לחלוטין מבין את הטענה שלך. הגיוני לי שהמדים ייצגו עבור ערבי משהו שונה לחלוטין ממה שהם מייצגים עבורי.
    מהבחינה הזו לגיטימי לחלוטין מצד המרצה לבקש מתלמידיו את ההתחשבות שלא להגיע על מדים לשיעוריו. לגיטימי גם לפרסם מאמרים וטורי דיעה ברוח זו.
    אבל לא להכניס סטודנט בגלל שהוא על מדים מהווה חריגה מסמכותו של המרצה.אין שום סיבה שסטודנט שבסך הכל מקיים את חוק שירות המילואים (וסביר שהגיע כך לשיעור מפאת קוצר זמן או אילוצים אחרים) ייענש על כך.
    אקט של מחאה לא תמיד חייב להיות חוקי או נורמטיבי, זה נכון, אבל אי אפשר לטעון שאין פה חריגה מסמכותו של המרצה.

  • רפרם  On נובמבר 19, 2007 at 2:05 pm

    למילואימניק:
    אתה מתעלם מעובדה שחזרתי עליה כמה פעמים. קיימת פה אוכלוסיה אזרחית שרואה במדים משהו שאתה כנראה לא רואה. היא רואה את זה בגלל עובדות טכניות בסיסיות הקשורות לכך שקיים עדיין שלטון צבאי בשטחי 67.

    למוקי:
    אני מבין אותך לגמרי.
    ובכל זאת: אתה בודאי מכיר את זה. יש סוג של גאווה כנראה בלבישת המדים וזה אולי מה שקרה כאן. חייל מילואים הגיע מהבסיס, ישר למכללה. בלי שום זמן להכנס לרגע לחדר ולהחליף לחולצת טריקו. הוא לא עשה זאת, כי הוא לא התבייש במדים שלו. וזה ברור. לו עצמו אין סיבה להתבייש. אך במצב הנוכחי, בו הוא ראה שזה פוגע במישהו, אולי הוא כן היה צריך להחליף חולצה.
    הוא לא ראה את הפגיעה כמו שהרבה לא רואים.

  • דב  On נובמבר 19, 2007 at 2:40 pm

    שירות שהוא רואה בו ערך ובמדיו הוא רואה סמל חיובי, ואתה צופה שיסכים להסיר מדים אלה כי זה מעליב מישהו אחר?

    אין הבדל מהותי בין סמל לא-דתי (כמו דגל, מדים) לבין סמל דתי.

  • קורא  On נובמבר 19, 2007 at 6:05 pm

    סביר שהוא בדיוק הגיע מהמילואים, סביר שלא הייתה לו חולצה להחלפה, וסביר שהוא נכנס ככה לשיעור כי זה מה שהיה לו, לא עניין אידאולוגי. למעשה, רוב האנשים מעדיפים לא להסתובב על מדים מעבר למה שהם צריכים, כולל קצינים. אם המרצה באמת לא אוהב מדים בשיעור, יואיל בטובו להודיע על זה בתקנון שמחולק בתחילת כל סמסטר, או לפני שהאדם מגיע לשיעור כדי שהוא יידע מראש שהוא צריך להחליף בגדים ולא ימצא את עצמו בחוץ בלי שום אופציה להיכנס לשיעור.

  • חנן כהן  On נובמבר 19, 2007 at 6:32 pm

    שני המקרים היו באותו מקום – מכללת ספיר

    במקרה אחד – מרצה אישה יהודיה ולובשת רעלה ערביה
    במקרה השני – מרצה ערבי ולובש מדים יהודי

    סימטריה שקצת קשה לתאר אותה כמקרית.

    לא הצדקה. הסבר.

  • א  On נובמבר 19, 2007 at 6:36 pm

    מבחינת החוק הצבאי, לבישת חלקי מדים יחד עם ביגוד אזרחי – אסורה.
    לדעתי, יש בכך ביזוי המדים מפני שיש בכך מראה של מיליציה, שבעיני מסוכנת בהרבה מצבא.

  • רפרם  On נובמבר 19, 2007 at 8:13 pm

    אני מתקשה בהבנה של הקשר בין הרעלה למדים.
    איך סימן דתי קשור לסימן של "מדים"?
    מדים תפקידם המובהק הוא לייצג משהו. ובמקרה הזה משהו מאד ספציפי. את הצבא הישראלי.
    רעלה שמות רוב הנשים המאמינות בעולם המוסלמי. הן אינן פוגעות באנשים אחרים בכך שהן שמות את הרעלה. הן "פוגעות" רק באנשים שאינם רגישים לאמונות דתיות.
    אני לא מכיר אף אחד מהמרצים והם לא עניין הטקסט שלי. אני מדבר מנקודת המבט של המילואימניק שהגיע. מאותו מקום בו אני מנסה להדגיש שקיימת חשיבה ופרשנות שונה לדברים שאנו עושים.
    ובמקרה הזה: אולי אני (אותו מילואימניק) מאמין שהצבא שלי הוא הכי צודק בעולם ושלטון על אוכלוסיה אזרחית הוא דבר נכון לעשות וכו'. אני גאה במדים שלי וכו'. אבל אני גם יודע שהמדים האלו, כמו שאני נהנה ומכבד אותם, גורמים תחושות הפוכות לאנשים אחרים, שבמקרה נמצאים תחת אותו כיבוש.
    אני מדבר פה על הבנה בסיסית ורגישות.
    וכן, להוריד חולצה עליונה ולהישאר עם טריקו, את זה כולם עושים כשנכנסים לאוהל/למבנה. לא צריך להיתפס לקטנות.

  • יונתן  On נובמבר 19, 2007 at 8:44 pm

    אני לא מכיר את המרצה היהודיה, אבל אם אני לא טועה הוזכר שהיא פועלת רבות למען זכויות נשים בחברה הערבית. מכך אני מניח שעניין הרעלה מהותי עבורה, והיא באמת ובתמים מאמינה שלא מדובר רק באביזר דתי, אלא בפריט לבוש המייצג דיכוי (כיבוש גברי). עבורה, מתן לגיטימציה ללבישת רעלה, כמוהו כשיתוף פעולה עם הכוחות שכופים את הדיכוי הזה, וזה, לתפיסתה, בבחינת יהרג ובל יעבור. האם זה מצדיק את מעשיה? ברור שלא.

    אני חוזר על הדוגמא האבסורדית הזו כי נראה לי שלהיכנס לשאלות רגשיות ולקרוא להבנה הדדית, או לנסות טריקים כמו להוריד חולצה ולהישאר עם מכנסי צבא בלבד (הכיבוש מתחיל מלמטה), זה חסר טעם. לכל דוגמא ניתן למצוא דוגמא הפוכה ואי אפשר לצאת מזה. התעקשותו של המרצה להתעלם מן התלמיד ולהשפילו במהלך השיעור מעידה שגם הוא לא מצטיין ברגישות, בדיוק כמו המרצה שסילקה את התלמידה. ההבדל היחיד בין שני המקרים הוא שמקרה הרעלה פסול באופן עקרוני ודוחה באופן אישי, בעוד מקרה המדים פסול עקרונית אבל מעורר אמפתיה, כי קל לנו יותר להזדהות עם תחושותיו של המרצה הערבי. לשתי הדרישות אין כל בסיס חוקי. זה העיקר.

  • דב  On נובמבר 19, 2007 at 11:22 pm

    לבין דרישה להוריד את הרעלה, כי יש אנשים שזה מתקשר אליהם לאסלאם הקיצוני, להסתה ולטרור?

    בבקשה מראש לא לבוא עם מדים אפשר להתחשב, אבל מי שכבר בא עם מדים (מכוח נסיבות ולא כהצהרה לשמה) ומתבקש להורידם, כאילו מתבקש להצהיר הצהרה פוליטית ואידאולוגית שמנוגדת לדעותיו, וכן – גם לאמונתו.

  • רפרם  On נובמבר 20, 2007 at 8:11 am

    דוקא העובדה שהיא "פועלת רבות למען זכויות נשים בחברה הערבית" מפליאה כאן מאד. זה כמו לגרש נאנסת מהכיתה ולטעון שאתה נגד מתן לגיטימציה לאונס.
    ולא, אין קשר בין רעלה למדים. מדים כשמם כן הם, מייצגים קבוצה מסויימת.
    והטענה לפיה רעלה מתקשרת לאסלאם קיצוני-הסתה-טרור היא טענה דומה לפעולות נגד יהודים חובשי כיפה באירופה.
    מדים הם מדים. רעלה היא סממן דתי שקשור לחינוך מסויים.

    אבל נכון, לו אני הייתי המרצה, הייתי לוקח אולי את הקצין הצידה ומסביר לו כמה זה פוגע בי. מציע לו אפשרויות אחרות.

    לסיכומו של. אין לי מושג מה קרה שם. מה שהעובדות היבשות מספרות הן שהסטודנטית עם הרעלה לא נכנסה לשיעור בכלל, כנראה לא היה לה את הכוח להתנגד למרצה. הקצין לעומת זאת לא רק שנכנס, הוא גם "התאכזב" מכל חבריו לספסל הלימודים וגם יצא עם הסיפור בפרסום גדול בכל כלי התקשורת. מה שכנראה יגרום לסילוקו של המרצה.

  • יונתן  On נובמבר 20, 2007 at 11:20 am

    העובדה שהסיפור פורסם בתקשורת היא עוד סיבה מדוע לא צריך להיכנס לדיון ברגשות. מתיאור האירוע נראה ששני הצדדים די נהנים מהקרנבל הזה. כל אחד בטוח שהוא עמד על שלו והראה לשני מה זה, ובסופו של דבר אלו סתם מחוות ציניות. אנשים חושבים על פרסום, לא על רגשות.

    בכל אופן, אני לא מאמין שיסלקו את המרצה בגלל תקרית טפשית אחת, ומקווה מאד שבשני המקרים יסתפקו בשיחות הבהרה ולא ייצרו קדושים מעונים חדשים.

  • איריס ח.  On נובמבר 20, 2007 at 11:42 am

    הישענות על החוק, בכל טיעון כמעט, היא משען קנה רצוץ. מחר יחקקו חוק שאסור להסתובב עם רעלות באוניברסיטה או במכללות (כמו שקיים בחלק מהמדינות "הנאורות" באירופה המערבית, או שהיה קיים אצל הנאצים בצורה שונה). מה אז?
    מה שרפרם כותב עליו נותן כלים להתמודד עם דילמות מוסריות. חוק לא נותן כלים כאלו. להיפך, הוא לא משאיר חופש לפתח אותם.
    ולרפרם,
    סחטין. גם אני הייתי לוקחת אולי את החייל הצידה, אבל אף חייל עוד לא עצר אותי באף מחסום כשהייתי הרה, ולא הייתי נשואה לאישה שעשו לה את זה. לכן אני לא מצפה מהמרצה הפלסטיני לעשות את זה. אם כן, זו אצילות נפש. אם לא, הוא בן אדם רגיל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s