בָּאנָאטָאס – מתכון

לראשונה התוודעתי אל הקציצה הנהדרת הזו אצל אמא שלי, שעשתה אותה באירועים מיוחדים. לימים חזרתי וגיליתי את הקציצה הזו מככבת בסוכה בבית הגדול בג'רבא. בת דודה שלי שגרה שם לימדה אותי להכין אותה, שלב אחרי שלב. אני זוכר אותנו ישובים בחדר הסמוך לחדר בו עושים את היין ועם כף היד מייצרים את הקציצות הטעימות.
לראשונה היה זה השם המשעשע, שאולי מזכיר לאנשים את החבל ארץ הרומני שקרוב לטימישוארה. יש משהו בהדגשה של ה'ב' שמעיד על עסיסיות הקציצה וגורם לי תמיד לאבד את חושיי לגביה.
גם אבא שלי, בכל פעם שבָּאנָאטָאס נעשים, הוא פוער עיניים ומבקש שישמרו לו קצת בצד. זוהי מילה אונומטופיאית המכתיבה חיוך של שביעות רצון עוד לפני הביס הראשון.
אז הנה, אחרי שירי ההלל, מתכון קלאסי ועוד כמה שינויים שניסיתי לאחרונה.

צילומים אין. הרבה בגלל בני בליעל שפרצו לי לדירה וגנבו לי את המצלמה הדיגיטלית על עדשותיה הנהדרות. למוצא הישר מובטח בָּאנָאטָאס.

מה צריך:
תפוחי אדמה לפירה (אתם יודעים, לבנים)
ירקות דקים (שמיר, פטרוז, כוסבר וכל מה שעולה על דעתכם)
חזה עוף או חתיכת בשר כתף
ביצים קשות
פפריקה
כורכום
מלח/פלפל שחור טרי
קמח
חלבון
 
מה עושים:
מבשלים את העוף/בשר או מטגנים. חותכים גס ושמים בצד. חותכים את הירקות הדקים ומערבבים עם הבשר/עוף. מוסיפים קוביות של ביצה קשה ומוסיפים פפריקה ופלפל שחור.
זוהי התערובת. שימו אותה בצד.
את התפוחי אדמה בשלו עם קצת מלח עד שמתרככים. קלפו ומעכו לפירה. ערבבו עם קצת כורכום, פלפל שחור, מלח וקצת מים.

קחו בכף היד כדור מהפירה ושטחו אותו על כף היד. במרכז היד שימו מהתערובת וסגרו את התפוחי אדמה על התערובת. הניחו בצד ועשו כך לכל הפירה והתערובת.
הצורה של הבָּאנָאטָאס היא אליפטית וקטנה יחסית. בערך שמונה ס"מ עם קוטר של 2-3 ס"מ.

חממו שמן לטיגון עמוק. ברגע שמתחיל לרתוח, טבלו את הבָּאנָאטָאס בקמח ואחר כך בחלבון. שימו בשמן עד שמשחים.

אני בניסיונות שחלקם היו סרק ניסיתי לייצר בָּאנָאטָאס גדולים, מה שהתברר ככישלון. במקום ביצים קשות הוספתי ביצי שליו שלמות שבמקרה קיבלתי ויצא לא רע. גם טרגון הוכיח את עצמו מבחינת חריפות עם הירקות בתערובת.
אני אוהב להגיש עם אורז טוב (בניסיון האחרון שלי ניסיתי אורז פסטה עם גרידת לימון, מיץ לימון ופטרוז).

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נורה  On נובמבר 6, 2007 at 10:15 am

    אני אומרת ג'רבאי אמיתי אומר באנאטאז ולא באנאטאס

  • רפרם  On נובמבר 6, 2007 at 10:56 am

    אצלנו בפלג הצפוני של האי נוהגים להתיז את ה'ס' בסוף

  • נורה  On נובמבר 6, 2007 at 2:10 pm

    הפעם אני מוותרת, בעיקר משום זכות האבות שלך (נכדו של רבי בועז זצ"ל וכו'), אבל הייה בטוח לכשייכתב המילון לערבית-ג'רבאית אני אתעקש בעניין. ועוד תרים טלפון לאמא שלך, היא וודאי תצדיק אותי
    ברכות

  • יוסי סעידוב  On נובמבר 6, 2007 at 3:08 pm

    תודה רפרם, עשית לי חשק להיכנס למטבח

  • רפרם  On נובמבר 6, 2007 at 5:41 pm

    התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה לגבי סוגיית ה'ס' או ה'ז'
    היא שתקה קצת ושאלה אותי אם אני מתעסק בדברים האלו במקום למצוא עבודה נורמלית
    היא גם אמרה שיש אנשים שה'ס' שלהם נשמעת כמו ה'ז' ולהיפך.

    תודה שהזכרת את סבא שלי. זה עושה לי טוב.

  • סמי אוחיון  On נובמבר 6, 2007 at 10:18 pm

    בטח גנבו לך את המצלמה.
    זה מה שקורה שלא מצביעים ש"ס

  • רפרם  On נובמבר 7, 2007 at 12:53 pm

    למה לנבל את הפה?
    ואם למישהו היתה חתונה באותו יום ולא היה לו כסף לצלם?
    אני מחכה שיחתן את כל הבנות ואז יחזיר את עדשת המאקרו.

  • סנדי ש  On נובמבר 7, 2007 at 2:33 pm

    אה, זה בעצם ההוק פטטה העירקי!

    ניסיתי פעם להכין את זה עם פטריות במקום עוף..יצא בסדר..

  • נעמה נגר  On נובמבר 8, 2007 at 1:30 pm

    בלוג אמיתי הוא בלוג שימושי!
    🙂

  • רפרם  On נובמבר 11, 2007 at 5:32 pm

    לסנדי, את מסתכנת בתביעת דיבה
    לנעמה. ממש שימושי. אודטה סטייל. מה עושה בלונדון? לימודים?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 23, 2007 at 12:44 pm

    חפשו חיים אתם בטח כבר גדולים..צאו מזה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s