קופסא

בכל אוטובוס בקאהיר יש כמה תפקידים. נהג, כרטיסן ואדם שאחראי על הנסיעה. הכרטיסן שעלה באוטובוס הצפוף היה גוץ ורחב. חלק מהשיניים הקדמיות שלו היו חסרות ומהשפתיים שלו השתרבבה לשון שנעה מעלה ומטה בכל פעם שחייך או הביע השתאות. הבאתי אותו להבעת השתאות כאשר ביקשתי ממנו את הקופסא שבה הוא מחזיק את הכרטיסים שלו.
הוא בהתחלה חשב שאני רוצה גם את הכרטיסים שבקופסא, אך משהבין שאני רוצה רק את הקופסא הוא הסתכל על הנהג בחשש ועל אחראי האוטובוס ביותר חשש וביקש ממני לבוא אליו בסוף הנסיעה. לראות מה אפשר לעשות.
הוא עבר בין הנוסעים וכשחזר עמד מולי. ניסה למדוד את הרצינות שלי, כששאל כמה אני מוכל לשלם. בתחילה הוא לא ידע כמה לדרוש עבור הקופסא שבעיניו לא הייתה שווה כלום. משנקבתי במחיר יחסית גבוה הוא מיד עלה על ערכה. ביחס אלי. ועם לשון משורבבת בחוץ הוא ביקש להוסיף עוד קצת. ממשיך להסתכל עלי בחוסר אמון, חושב שאני משטה בו. אחרי שסגרנו את המחיר קבענו להיפגש בסוף הנסיעה.
נפגשנו מאחורי האוטובוס. הסתכל עלי ועוד לא הבין אם אני עובד עליו או גרוע מכך, סוכן סמוי של חברת האוטובוסים. סוכן שכל תפקידו בעולם הוא לבדוק מוכרי כרטיסים סוררים שממהרים למכור את סמלם המקצועי, הקופסא, בעבור חופן מביש של שטרות.

 
אני נורא אוהב את הקופסא הזו. היא כרגע משמשת לי כמקום אחסון לסוסוני הים המיובשים ולכדורי הדום הטעימים. אני אוהב להסתכל על המסמר שנשבר ושהוחלף בחתיכת ברזל. על סימוני העטים בתוך הקופסא ועל הגומיות המאולתרות שהוא הרכיב.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s