מנגל

אזהרה: פוסט זה אינו מיועד לצמחונים. טוב, אולי רק החלק השלישי.
 
א. ערב פסח אצל ההורים היה כרגיל מעניין ומתיש. אצלנו נוהגים לשים מזרנים על הרצפה ולפזר כריות. כולם יושבים בהסבה אמיתית ואני לא יודע לגבי היציאה ממצריים, אבל יש הרגשה טובה של חג. השנה, כמדי שנתיים היה גם את אחי הליטאי שהגיע עם הילדים והשתלט על ניהול הסדר. הוא חילק לכל אחד מאיתנו חצי קילו מצות, כדי שנצא חובת כל הפוסקים בשלוש מאות שנה האחרונות. התחלנו לאכול ממש רק באחת בלילה והסדר עצמו נגמר, כשכולנו הלומי שיכר ומצות בסביבות שלוש. למחרת (שזה אתמול) חלקי המשפחה התאחדו במפגן של מנגל שלא היה מבייש אף משפחה תורכית. שני הדודים שלי ואני יצאנו למרפסת של סבתא שלי והתחלנו במלאכת המנגל. לידינו נמצא דרך קבע בקבוק יין של דויד השמן, ראשי שום ירוקים על מקלות והרבה בשר.
השיטה היא כזו. אנחנו מרכזים בשלושה מנגלים ערימות של גחלים ומבעירים את כולם. מנפנפים במרץ כרבע שעה עד שכל הגחלים מתחילים להלבין. כשזה קורה אנו מפזרים בחזרה את הגחלים ושמים את הרשת. עבור המאורע הזה דוד דני קנה שלושה כבשים שלמים ועוד כמה תרנגולות. הוא יושב ליד המנגל הגדול מכולם ומטפל בקופיץ בחתיכות הבשר. מדי פעם מעביר לנו ראשי שום מוכנים, כדי שנתחזק. הוא אוהב לשיר ולהתבדח על חשבון אחיו הקטן שיושב משמאלי. היין של דויד השמן מצליח להסיט אותנו מכמויות העשן ההיסטריות שיוצאות לאחר שאנחנו מתבלנים את הבשר. מדי פעם, במחווה של קולגות, אנחנו מעבירים אחד לשני טעימות של בשר מהמנגל שלנו.
כמו שאני לומד כל הזמן מחדש. צריך להירדם במקווה יומיים כדי להיפטר מהריח של העשן.

ב. בכנס כינרנט האחרון הרמנו מעגל מנגלים בשתיים בלילה. הרמנו זה מיכל רוטשילד, מאיר ברנד ואני. הרעיון היה פשוט, קנינו 20 קומזיצונים, שזה מנגל זעיר וחד פעמי והקפנו את עצמנו במין עיגול של אש. הכנו בשר עם סוגי משרות וגם ירקות שונים ואנשים ישבו סביב "שולחן" האש והכינו לעצמם אוכל.
בתפריט:
חצילים על האש עם טחינה, עגבניות, שקדים ושמן ארגן
ירקות שורש עם זרעי כמון ואניס בתוך ניר כסף
צוואר טלה במשרה של כוסברה, ג'ינג'ר ועראק
כתף טלה במשרה של נענע ושמן זית
פרגיות במשרה של ירקות ירוקים שונים ומשונים
מרשמלו (טוב, הייתה דרישה מהקהל)
פירות ברוטב של דבש ומיץ לימון על האש
מתגובות הקהל:
רקנאטי: היה מדהים. ההיי לייט של הסופשבוע
פיבן: הארוחה הלילית שלך היתה מבחינתי הרגע הקסום ביותר בסוף השבוע

תודה לדניאל על העזרה וכן, יומיים במקווה כדי להיפטר מהריח של העשן.

 

 

ג. בלונדון יש מסעדה מעולה קוראים אותה "מנגל". היא נמצאת ברחוב ארקולה בהוקני. היא לא יקרה במיוחד ורוצו לאכול שם את המנה של החציל. סוף הדרך.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שירילי  On אפריל 4, 2007 at 11:46 am

    אתה מבקר במקווה תדיר?

    OMGQ מעולם לא נראה הולם כל כך

    (ותראה איך אני מתאפקת לא לתקן לך את ההוקני להאקני, הא? נו טוב, אתה לא מכיר אותי בכלל)

  • רפרם  On אפריל 4, 2007 at 11:56 am

    האמת היא שעוד לא ניסיתי מקווה
    תודה שלא תיקנת, לי דברים כאלו פחות משנים

  • עמי  On אפריל 4, 2007 at 3:02 pm

    הנה רפרם, קח עוד תגובה, המראה הדמוני של מעגל האש שלח אותי אחר כך להסתובב עד הבוקר כדי לעכל את את המראה ואת הטעם המדהים..

  • נמרוד ברנע  On אפריל 4, 2007 at 5:27 pm

    ואני מתמלא קנאה
    אצלנו האשכנזים לא עושים דברים כאלה

  • רפרם  On אפריל 4, 2007 at 7:53 pm

    אני לא יודע אם אתה ציני
    אבל בדיוק לפני פסח דיברתי עם החבר ג'ק והשוונו את החג אצלו לחג שלנו. הוא יושב ברמת השרון עם אבא ואמא שלו ואוכל גפילטע פיש. כשלעגתי לו, הוא האשים את הנאצים במספר המצומצם של בני המשפחה. לגפילטע לא היה לו תירוץ
    (אגב, הכי ברגשי כבוד מול מאכלים של עדות אחרות)

  • נמרוד ברנע  On אפריל 5, 2007 at 11:42 pm

    אני רציני לגמרי,
    הסדר שלנו השנה מנה שבעה משתתפים שאחד מהם כלל לא היה בן דת משה וישראל אלא העובד הסיעודי של סבי היקר שסובל מהדרדרות בריאותית לאחרונה.
    חוץ מזה שגפילטע פיש זה לא טעים ושאוכל מזרחי הוא טוב בהרבה מאוכל אשכנזי (למישהו יש המלצות על מימונה דרך-אגב?), גם ההמוניות של החגיגה טובה בהרבה. חברי הטוב נועם בן העדה המרוקאית סיפר לי כי בליל הסדר שהוא חגג היו פי עשר משתתפים בליל הסדר שלי…

  • אסתי  On אפריל 6, 2007 at 10:31 pm

    מעניין….כשאני משחזרת לעצמי את כמה מהצעדים שלי ב"סדר" פסח ומהרהרת עליהם פעם נוספת לעת השוואה קלה ….אני מניחה שאצלנו זה קצתתת שונה …להגיע לסבתא בהפגנה חגיגית של"הנה את רואה שאנחנו לא שכחנו אותך" לטרוף איזה קניידל שתיים להרים כוסית של יין שנפתח כבר באירוע הקודם(מאה שנה לפניי)לעשות פרצוף מבסוט ולדאוג לגביי הקלקול קיבה אחר כך….זה גם סוג של טקסיות מיסטית לחגיגת הטעם הטוב של המצה חסרת הטעם שמתנקמת לאחר מכן בשירותים..לא היה מנגל ולא חצילים…אבל היה המון חומר לבדיחות בנסיעה חזרה הביתה.

  • אלעד  On אפריל 7, 2007 at 3:45 pm

    גפילטע זו אורגזמה דגית!
    (איך אני מתגעגע לדחבש באלנבי)
    כמו גם המון אוכל אשכנזי אחר.
    וכן גם חריימה, עסבנה וקוקלה
    (אוי איך אני מתגעגע ליהלום בנתניה)
    די כבר עם האפלייה המתקנת הזו
    צר לי לקחת על עצמי את תפקיד המחנכת אבל "יש מאכלים טעימים אצל כולם"
    ואתה רפרם מכולם צריך לדעת את זה

    נו נו נו

    (אגב, אצלינו בסדר היו 3 אנשים, מה שאומר יותר גפילטע בשבילי)

    (וכן… עם גייזר)

  • טל  On אפריל 11, 2007 at 8:52 pm

    ברביקיו בנוי או בשמו הישראלי מנגל בנוי
    השיטה הנכונה לקבלת בשר ארומה בטעם של מסעדות יוקרה
    עשוי מחומרים עמידים בחום אשר קולטים את החום ופולטים אותו לחלל הברביקיו.
    תעלות האוויר שישנם מתחת לפחמים מאפשרות לנו לוותר על נפנופים
    תעלות אלו יוצרות סירקולציה של אוויר בעזרת הארובה שמושכת את החום כלפי מעלה.
    המתקן נדלק כמעט באופן אוטומטי וללא שום התערבות מצידנו.
    המתקן עשוי לסגנון הארגנטינאי ומאפשר לנו להשתמש במספר דרגות חום
    ובכך מאפשר לנו לבצע צלייה של הבשר באופן מהיר או איטי כדוגמת עישון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s