חמרמורת וגם: מסיבה מחר בלילה

כל מיני דברים ומשפטים קרו אתמול. אני עדיין בהאנג אובר וזוכר איך התחלתי בהליכה מוזרה לכיוון "סירה" שנמצא על חורבות ה"דיוואן", קרוב לתפר של מזרח ומערב העיר. הגעתי מכיוון שוק מחנה בשעות הערב ובתחנה ליד השוק אני רואה את לוזון המבוגר, אוחז בשקיות. הוא אינטלקטואל שאוהב תמיד להשתעשע איתי. אני עובר לידו והוא מצביע לכיווני עבור החבר שלו, בוקובזה. שניהם מפסיקים לדבר בצרפתית, והוא שואל, מיסייה בוקובזה, אתה מכיר את הפרחח הזה? ומיסייה בוקובזה, אדם רזה מאד עם זקן תיש, מחייך ואומר משהו בצרפתית על כך שהוא לא מכיר אותי. לוזון אומר לו, הילד הזה פעם חלם להיות קומוניסט, אתה יודע? ובוקובזה אומר, טוב שיש לפחות חלום. אנחנו כבר הפסקנו לחלום. לוזון מחזיר לו שבטוניס, אמרו קומוניסט או סוציאליסט. העיקר שבשבת כולם אוכלים את החמין. אני מחייך אליו וממשיך לרדת לכיוון הפאב.
אני פוגש שם בחורה אוסטרלית. גבוהה ממני בראש. שחקנית תיאטרון שהחליטה לעשות עכשיו סרטים. מזמינה לי ולה וויסקי ומנסה לדבר איתי אישי. לא שיטחי. אישי. שואלת על אבא שלי.
לידנו יושב יוסי, זה מהטלויזיה. רק הגענו והוא כבר שיכור. אני רק בדרך. אני מבטיח לו לקום בכל בוקר עם חיוך וגם ללכת לישון עם חיוך. לא משנה מה יהיה באמצע. הוא מחייך בחזרה, מצביע עלי.
אנחנו מדברים על אוניות. הוא יכול להשיג שלד טוב ברוסיה. רק מאה חמישים אלף דולר. וההובלה? אני שואל. וחלקים? רק שלא יתפסו אותנו בבולגריה ויכניסו אותנו לכלא.
יוסי אומר שרק בבולגריה יש אוניות זולות. ואז הוא מוסיף. הכי חשוב זה החציל.
ואז מגיעה ש"א ומזמינה אותי לצ'ייסר של עראק. ואני נזכר במה שקרה אך לפני כמה שעות. לפני שילדים במזרח העיר זרקו עלינו, על האוטו, פלחים של ארטישוק שרק עכשיו סיימו למצוץ. קניתי גלביה חומה ודיברנו על הטורבן של נסראללה. ואיברהים מהבדים אומר לי: זקן יפה גידלת שם. אתה רק צריך לעבות את השפם, לצבוע קצת קצוות בלבן וזהו.
ואז הוא מספר על מה שהוא גילה כשישב בכלא בסוריה. בטעות הוא ישב שם.
גיליתי שם סוד אחד, הוא ממשיך. אתה יודע מה מוחבא בטורבן של ה"מולה"? הוא מחביא שם מפתח. את המפתח לגן עדן. אם בא לך גן עדן, שים בטורבן שלך מפתח. אבל מפתח כזה ישן. של כספות. שייראה אמיתי.
יוסי מראה לי בפאב את עומאר. הוא ארכיאולוג. לא, הוא בעצם ארכיטקט. הוא מכיר כל פינה בעיר העתיקה. עכשיו תתחבקו. אני ועומאר במבוכה.
יוסי משלם. שיכור לחלוטין, שואל אם אני רוצה עוד עראק. אני משיב בשלילה והוא מנסה לסגור איתי על אירוע חצילים. על הבאר. אני אומר לו בסדר. סגרנו.
ואל תוציא אותי מהתוכניות על האוניה הוא מבקש. אני אומר לו קיבלת.
 
וכמעט שכחתי, מסיבה בשבת אצל החבר ווטרמן שגם רוצה להתארח פה. זה בטח יקרה עוד מעט.
יש לו מסיבת "שמוזינג" והוא גם מבטיח סדנת טנטרה. אני מתחפש לנסראללה, עם זקן מכובד של חודשיים. אני רוקד רק עם פצצות, כולכן מוזמנות.
המסיבה תהיה באולם ההתעמלות רוגוזין. רחוב העליה 49 פינת פלורנטין (כניסה מרחוב מולדת). בשלישי למרץ (מחר) באחד עשרה בלילה.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s