שחור ולבן

היה זה אך לפני שעה. הוא ישב משמאלי. אדם מבוגר, לבוש במכנסיים כחולים וחליפה עבה. כיפה שחורה גדולה מבד וזקנקן לבן. הוא החזיק פנקס ביד ורשם ברישומים מהירים את כל הצ'לנים. אחד אחד. צ'לן צ'לן. לראשונה התעכב על הפיתוחים, על הסלסולים. משם המשיך למיתרים. משהיה שבע רצון עבר לדמויות שעטפו את כלי הנגינה. הם כולם ניגנו את פליאס ומליסנדה של יאן סיבליוס. סיבליוס כתב את היצירה על המחזה הסימבוליסטי של מטרלינק, זה שאצלו יש שחור ולבן. בלי אפורים באמצע כמו שאפשר למצוא בסרטים שחור לבן. האדם משמאלי. משקפיים עבים וכהים מסתירים את עיניו. מבטו סבור וזעוף. הוא מביט במהירות לכיוון הצ'לנים מימין ורושם אותם שוב ושוב. מדפדף בפנקס במהירות. עט שחורה, דף לבן. רישומים חופשיים ומהירים. מדי פעם אשתו, נראית צעירה ממנו, מביטה לתוך הפנקס ומחייכת. אני חושש לחייך ורק מגניב מבטים. לאחר שעתיים של ישיבה אני מגלה שהוא לא מצא לנכון לרשום ולו כנר אחד.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s