הלמן

בכניסה להלמן, מצד שמאל, עומדות שתי נשים בשנות החמישים עם שביסים הדוקים. אחת מאירה פנים ומזמינה להיכנס פנימה. אנחנו מזמינים תה ועוגת שמרים עם פרג, הספציאליטה של המקום. בעל המקום, אדם מבוגר ומחויך, עובר בינות לשולחנות המעטים ופוקד אותנו במבט אוהד. אנחנו קצת שונים מהנוף המקומי, רוב היושבים לשולחנות הם חרדים מבוגרים מהאזור, ממאה שערים, או נשים צעירות שעצרו בדרך לקניות בגאולה.
הנה מגיעה קבצנית, עם שק של מטבעות. נראה שבעל המקום מורגל בה והוא מתיישב מולה בשולחן. מזמין עבורה תה עם לימון וחתיכת עוגה. עוזר לה להפוך את המטבעות הרבים לשטר כסף נוח יותר. בשולחן הסמוך יושב אדם מבוגר, רוכן ליד עוגת גבינה וכוס של נס קפה. הוא מבקש משרה העובדת במקום עוד סוכר והיא מפצירה בו להסתדר עם הסוכר שהוא קיבל.
אנחנו מקבלים תה עם לימון ושקית סוכר אחת בצד הכוס. העוגות גם הן מגיעות לשולחן, עוגות של פעם, נפעמת מיכל שיושבת מולי.
בשונה מבתי הקפה האחרים, פה אין מלל. בדומה למסעדות החרדיות הפזורות במאה שערים, מתקיים פה שקט מכובד. שקט שמאפשר להרהר ולהבין יותר את היושב מולך. אני מביט במיכל שמוקסמת מהיופי של אישה צעירה, עוטה פאה, בשולחן שמאחוריי. אני לא מעיז להסתובב, רק מסתכל אל מול ומבין.
מוזר הדבר. עברתי פה מאות פעמים, ברחוב שטראוס, ומעולם לא נכנסתי פנימה.
לידינו, שולחן לידינו, מתיישב אדם גבוה, לא נראה מקומי. הוא מבקש באנגלית כוס קפה ועוגה. אנחנו מדברים איתו ומגלים שהוא מגיע מברלין. מוזיקאי. הוא עבר ברחוב שטראוס והעוגות בחלון הראווה פיתו אותו להיכנס. אין לו את ההתניות שיש למקומיים בירושלים לגבי מקומות כאלו. הוא אומר שהעוגה נהדרת ומרגיש קצת נבוך מהאווירה סביבו. מסתבר שהוא מכיר חבר שלי שהגיע עכשיו מברלין ונמצא בתל אביב.
אני מתקשר לאותו חבר ומודיע לו על הממצא. דיברתי איתו על המיקום בו אני נמצא והוא מיד שאל אם פגשתי את אחיו. הוא גר במאה שערים עם תשעה ילדים ודומה לו מאד.
לא משאירים כאן טיפ, את העודף הקטן מעבירים לקופת הצדקה שליד המוכרת. למחרת היום מרוקנים את הקופה לקבצנית שבאה להמיר את המטבעות לשטרות.

 

צילום: מיכל לנרט

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סנדי ש.  On דצמבר 29, 2006 at 4:40 pm

    איזה יופי (-:
    מאוד ירושלמי וחמים.

    סיפורים ירושלמים תמיד מזכירים לי את יוסל בירשטיין

  • יושן  On דצמבר 30, 2006 at 4:53 pm

    רפרם,
    אתה עושה לי תיאבון (טוב, הכתיבה שלך עושה לי תיאבון) איך אצעד בעקבותיך, תן כתובות…
    במיוחד חסר לי בפרוייקט הבמיה המופתי, למרות שעזורה הוא לחם חוקי, או במיית חיקי, תלוי איך מסתכלים על זה

  • רפרם  On דצמבר 30, 2006 at 9:02 pm

    כפי שנרמז, הולכים על רחוב שטראוס לכיוון מאה שערים. מסתכלים ימינה קצת לאחר האוטובוסים, לפני מרפאת השיניים המיתולוגית של שטראוס

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s