מצבות

קצת קשה לכתוב כשנמצאים בחו"ל. לא תמיד יש עברית, לא תמיד יש אינטרנט אקספלורר, אבל הנה אני מנסה. כבר אתנצל על העברית המקולקלת, הספקתי לשכוח.
כבר שבועיים שאני מסתובב בין טורינו, לונדון, ברטיסלבה, וינה ופריז, כל מיני עיסוקים אמנותיים וגסטרונומיים. בקרוב תהיה תערוכה טובה וגם חשובה בווינה, על כך אכתוב בעתיד. בימים האחרונים אני מתעסק בעיקר בצילום של מצבות, לפעמים יהודיות, לפעמים חשובות. בווינה הגעתי להארד קור במהירות. חבר שנמצא שם, פרידמן דרשמידט, הראה לי קצת מבתי הקברות היותר ישנים של ווינה. אחד נמצא בבית קברות המרכזי, שני נמצא בחצר של בית אבות קטן וצריך לטפס על גדר כדי להיכנס ועוד אחד דרש בירורים דרך הקהילה היהודית והשגת מפתח גדול שנראה רומנטי ומסתורי.
באחד מהשיטוטים, בבית קברות טיפה יותר ידוע, ראיתי את הקבר של האדמו"ר מבויאן. התעכבתי לידו כי הוא היה תחום במבנה קטן שדרש ידיעה של גימטריה כדי להיכנס אליו. היה משהו משעשע בחישובים שלי כדי להגיע לגימטריה קטנה של פסוק מסויים תוך כדי סיבוב הידית. פרידמן הסתכל בעיניים רעבות על המנעול המתוחכם שנועד להגן על הקבר מפני גויים חורשי זימה. בפנים היה טיפה מאכזב.

 

קצת מאכזבת הייתה גם המצבה של יוזף רוט, הסופר האוסטרי ששתה עד מוות בפריז של 1939, כשהנאצים הגיעו לעיר. רוט הוא אחד מהסופרים היותר מבריקים שאני מכיר, הוא גם ממש נוגע בי דרך הסיפורים שלו. ספר שלו, תחת הכותרת "היהודי הנודד", שינה אצלי הרבה דברים במחשבה. ליד רוט קבור פול צלאן, ועל שניהם ידידים ומוקירים שמו אבנים קטנות, כמנהג היהודים. כל הקברים שמסביב חפים מאבנים ומלאים בפרחים וצלבים. האבנים הצבעוניות, משל מנסות לצאת מההגדרה היבשה של האבנים, מגלות הרבה, על החברים הכואבים.
מה שכן, האוסטרים לא רגישים כמו הצרפתים לבתי קברות. ההליכה בבתי קברות ישנים בווינה מזכירה הליכה בתוך יער עבות. בפריס הכל מאורגן ומסודר. אנשים נמצאים בכל מקום, אנשים רגישים שמלווים ועוזרים.
ממצבה למצבה, אני גם מחפש דבש, מסיבות רומנטיות. חיפוש דבש גם מוביל אותי למקומות מרתקים. אז אני לא חושש לחשוף סוד מדינה בדבר קיומו של שדה מריחואנה בצפון איטליה, קרוב לטרנטו. ארבע וחצי שעות ממילאנו. פיזיקאי חבר כורה שם דבש שנעשה מפרחי המריחואנה. לא תצליחו להגיע לשם, גם אם באמת תנסו. תשאלו את המשטרה האיטלקית.
גם פריס מלאה בדבש, הרבה חנויות עם מלא דבש. החבר אלי, שנמצא פה עכשיו כבר כמה חודשים, משווה את החנויות למקומות עם פלטות של שקיפות. הנה, הוא אומר, דבש עם עשרה אחוז שקיפות והנה אחד שקוף לגמרי. הנה אחד אטום. אתמול מישהי סיפרה לי על דבש שנכרה על הגג של האופרה. דבש שמופק מהרבה סוגים של פרחים, וטעים ביופיו.
נשמע מפחיד מה שקורה בישראל. אבל בכל מקרה, שתהיה שבת שלום

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • moon  On נובמבר 10, 2006 at 3:46 pm

    רפרם, אני מתקנא בך 🙂
    כל פעם שאני "קופצת" לבקר אצלך כאן, אתה בדרך לאיזה מסע אמנותי או גסטרונומי….

    אגב אבנים על קברים, הזכרת לי סדרת צילומים של מיכל היימן בנושא, שבביקורה בבתי קברות באוסטרליה, הבחינה בתבניות השונות של האבנים המונחות על הקברים.

    והדבש מפרחי המריחואנה, מהן סגולותיו, שכחת לציין 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s