עכבר כלא

כמה הערות.
התחלתי לכתוב את הקטעים הבאים כשישבתי בתוך אוהל לוהט במיוחד בכלא שש. הערכים הראשונים ברשימה הם, אם כן, יותר מעודכנים. כל השאר לקוח מהזיכרון הקצר במיוחד שלי. על כך הסליחה.
חשוב לדבר על תחושת ה"הזדהות" שקיימת אפילו לסרבני מצפון בכלא צבאי. תחושת הזדהות לכלא עצמו, להוויה שלו. בדיחות גזעניות משותפות (קווקזים, היספאנים), לפעמים גם בדיחות עצמיות.
שכחתי כבר מהתדהמה הראשונית שבה אנשים שרובם עריקים שעד לפני רגע קיללו בכל פה את השירות צבאי ורק עכשיו שמעו על סיבת המאסר שלך, הפכו להיות אלעזר שטרן בכבודו ובבלוריתו.
סגנון הכתיבה הוא באמת בסגנון עכברי. בזמנו כתבתי טור בעכבר ומכאן האוריינטציה.
כדי לשמר משהו מהחוויה של אז אספר בקצרה על "פרפורמנס" הזוי במיוחד שעשינו בכלא, צילומים אין מסיבות ידועות.
לכלא הצבאי מגיעים בד"כ כל דפוקי ארצנו. אנשים שלא יכולים לומר משפט בעברית מסוימת לקצין השיפוט. אלו יהיו בד"כ מהגרים מאתיופיה/ברית המועצות ואנשים משכבות סוציו אקונומיות נחשלות. כך כשהגענו לכלא, ראינו מיקרוקוסמוס של העשירונים התחתונים, לתפארת מדינת ישראל.
באחד הימים החלטתי לארגן ערב שירה בציבור, של שירים ציוניים על יפי הבלורית והתואר, בשיתוף עם הנהלת הכלא. הסברתי למפקד הכלא ששירים אלו יכניסו ציונות באותם אנשים שלא שפר מזלם לקבל מהמנה הזו (כמוהו למשל). במבט גאה במיוחד הוא אישר לי לעשות את אותו ערב הזוי ואף קיבלתי כניסה לחדר עם מכונת הצילום, ביחד עם מפקדת יפה במיוחד. שם שכפלנו שירונים קיצוניים במיוחד על אחוות לוחמים ועל בלוריות. בסוף גם צילמנו את הכפות ידיים של המפקדת, כדי ליצור לבבות. אבל זה לטור אחר.
אותו ערב, המפקדים עמדו מתוחים, ליד האסירים ששרו בקול ניחר שירי לכת. הפרדוקס הצבאי לפיו הישראלי החדש, אותו יהודי גאה עם בלורית בלונדינית, הוא הלוחם והיהודי הגלותי הוא מי שיושב בישיבה או בכלא, היה באוויר כל הזמן. כל מה שהיה צריך זה לראות את השורות של העולים החדשים ששרים בעברית קשה על אנשים שהם לעולם לא הכירו ומייצגים כביכול את הישראלי. זה שאולי שפט אותם.
 
 
אוהל – חתיכת בד מרופטת שנועדה לשמש לאסירים המסכנים כקורת גג. בפועל, מדובר בבד בעל תכונות סגוליות המצליח לאצור חום בצורה מרשימה ולחסל בשיטתיות את תאי המח שעוד נותרו שלמים. הזבובים (ר' ערך) הצליחו לפתח עמידות לבד זה.
אזיקים – כדי לחדד את חוויית הכלא, נהוג לאזוק את האסירים שיוצאים מחוץ לכלא לטיפול רפואי. בין שני אנשים אזוקים (אסיר וסוהר) מתפתחת בד"כ מערכת יחסים מגוונת.
 
בורקס – בערב שבת נוהגים שלטונות הכלא לצ'פר את האסירים בבורקס. מחווה הומניטארית זו העניקה למילה בורקס את הזכות להיקרא "שבוע". אמור מעתה: "השופט הבן זונה הכניס אותי לשלושה בורקסים בכלא".
 
גיבור – הסרבנים שיושבים בכלא זוכים לקבל מכתבי תמיכה רבים, בעיקר מחו"ל. בעיניים כלות בודקים המילואימניקים המסמורטטים את זהות השולח, רק כדי לגלות שמדובר שוב בזקנה בת 92 ולא בבחורה שבדית בת 24 שליוותה את המכתב בתמונות שלה עם סוס.
 
דיסטאנס – מבחינת המפקדים הצעירים בכלא, הטיפול בבני 40 מקריחים עם כרס הוא כמעט בלתי אפשרי. לשווא הם מנסים להרכיב משקפי שמש ולדבר בקול סמכותי. המילואימניק התורן, עם זיפים של שבוע וחולצה בחוץ יסנן בין שיניו: "שתוק ילד. עוד מילה אחת ואני אאנוס את אמא שלך בחוץ".
 
היספאנים – אולי בהשפעת "אוז" ואולי סתם מטעמי נוחות, האוהלים בכלא מתחלקים באופן מסורתי לאוהל בו יושבים הקווקזים (ר' ערך), לאוהל בו יושבים הסרבנים ולאוהל בו ישבו כל השאר. השאר, בד"כ בני עדות המזרח, כונו בשם המחמיא היספאנים.
 
השכמה – ההשכמה באמצע הלילה (בסביבות השעה חמש) היא אקט סדיסטי של המפקדים בכלא. העובדה שכולם נשארים במיטות עד לאחר השעה שש, רק מרככת במעט את הטראומה.
 
ויטאלי – שם גנרי לקווקזים (ר' ערך).
 
זינזנה – בכל פעם שהתגלע סוג של דיון לא שקט בין ההיספאנים לקווקזים, היה אחד הסרבנים עובר מבלי משים ליד מקום המחלוקת ושורק את שיר הנושא של זינזנה.
 
זבובים – היתרון של כניסה לכלא צבאי בתקופת הקיץ הוא שהאוהל לא מוצף מהגשם. החיסרון הגדול הוא מספרם האינסופי ועמידותם המרשימה של מושאי ערך זה. אחרי שני בורקסים (ר' ערך) כבר לומדים לחיות איתם. מתחלקים במיטה, באוכל ובמקלחת.
 
חדר אוכל – אם יצא שם רע לשלטונות הכלא על חוסר האמינות שלהם בנושאים מסוימים, בא ערך זה וטופח בעדינות על סטיגמה זו. במונח חדר אוכל אפשר למצוא חצי אמת נוקבת. מישירה מבט חצוף.
ללא ספק מדובר בחדר.
 
טירה – אם מנסים להתחקות אחר ההשוואה במוחו הקודח של השמאל הרדיקלי בין הצבא הישראלי לזה הגרמני, השורשים אינם נעוצים במחנות הפליטים או בהפרת זכויות האדם. הכול החל במחנה העבודה "טירה" שאליו נלקחים הסרבנים לעבודות שירות, מחנה שדומה דמיון מפתיע לטריזנשטאדט. מדי בוקר, מי שלא נשאר לעבוד בעג'מי (ר' ערך), נשלח באוטובוסים, כשכולם מפזמים את "העבודה היא חיינו", למיין כביסה בבסיס המזון טירה. עם הרבה מזל אנחנו הגענו בתקופת "חומת מגן" ועזרנו במאמץ הלאומי לחיסול השוקולדים לחיילים בחזית.
 
טלפון ציבורי – כלי הקומוניקציה היחיד בכלא היה תפוס באורח תדיר על יד חיילים סדירים שהיו באופן חשוד מפחידים מדי וגדולים מדי לגילם. כשהסדירים היו בספיר
ות והצלחנו להגיע לטלפון היינו אכולי קונספירציות על כך שהשב"כ מקשיב לנו לשיחות. לכן המעטנו בשיחות על בריחות אפשריות וניסיונות להמרדה ובחרנו להרבות בניתוחי מאקרו של הכלכלה הקנייתית בשנות ה-70.
טבעוניות – הצהרה על זהות טבעונית מאפשרת למצהיר להכניס לכלא מצרכי מזון מגוונים כמו פטריות כמהין לבנות, עגבניות באסקיות וחמאה דנית לא מפוסטרת. על בסיס אספקה שבועית.
 
ילדות – בכל פעם שהמפקדות ביצעו על המילואימניקים את זממן וספרו אותם, אחד מהמילואימניקים היה מתעצבן במיוחד ומנסה להגדיר מחדש את יחסי הכוחות השוביניסטים כפי שהוא רואה אותם. המפקדת הייתה ניצלת תמיד בעור שיניה לאחר שמשפט ההרגעה הקלאסי היה נוחת באוויר: "תירגע, הן בסה"כ ילדות".
 
כף – במוחותיהם הקודחים של קברניטי הכלא החליטו להימנע בשימוש במזלג בחדר אוכל (ר' ערך), מחשש לטבח המוני. עם הסכין הנותר לא היה אפשר אפילו לחתוך חמאה ושיטות מעוררות השראה לאכילה של עוף באמצעות כף נוצרו.
 
לפלפים – הכינוי הגנרי לסרבנים.
לחם עם תאריכים – הרעיון, שכנראה מקובל בכל הצבא, הוא שתמיד אוכלים את הלחם של אתמול. בד"כ מתרצים את הסיפור בחוסר רצון להיתקע עם עודפים, מה שגרם לסטיית התקן של יום אחד. יום כיפור יכול להיות פיתרון נאה. בכלא אגב, סטיית התקן היא של שבוע.
 
מילואים בוא לפה – זה תמיד הצליח לשעשע אותנו, וגרם לכך שתמיד נגיע עם חיוך לאותו מפקד שקרא לנו. זה תרם לחשדות הכבדים של מפקדי הכלא שאנחנו מעשנים חשיש (מה שהיה נכון חלקית) בחשאי באוהלים.
מחילה – הפונקציה של המחילה, גם אם מדובר בקיצור של ארבע שעות, תמיד ידעה לרגש אותנו. על הנייר עם בקשת המחילה מיד הצטרפו לתחינה הכנה גם אבא גמד, סבתא חולה ואישה בהיריון.
 
נובלס – בכל יום כל אסיר קיבל הקצבה של עשר סיגריות נובלס. את הסיגריות אספנו במבט חרד של רואה חשבון כדי להביא לוויטאלי (ר' ערך) כדי שלא יהרוג אותנו.
 
ספירות – אם יש פעולה מסוימת שמחדדת את חוויית הישיבה בכלא צבאי זו תהיה פעולת הספירות. המטרה העיקרית של האסירים היא לגמור עם הסיוט בצורה הכי מהירה. ניסיונות נואשים שלי להסביר שהשם שלי אינו אפרים ולא אברהם חדלו לנוכח מבטים זועמים מהקווקזים (ר' ערך) וההיספאנים (ר' ערך).
 
עג'מי – מיון כפתורים הוא חוויה מדיטטיבית ששלטונות הכלא מצאו לנכון להעביר לאסירים כדי למנוע כל מיני מחשבות מסוכנות על בריחות הרואיות. מחנה עג'מי הסמוך לכלא שש אוכלס בכל בוקר באסירים אומללים שכל תפקידם היה למיין כפתורים רק כדי שהמפקד האחראי במקום יערבב אותם מחדש בסוף היום. היה עונג מסוים כשמפקד הכלא ביטא את המילה "עג'מי". היה לו משהו בעיניים שהסגיר חוסר ביטחון במידה ועג'מי היה מתבטל. באותם עיניים היו גם משובה על קיומו של אותו עג'מי.
 
פטורים – מגוון הפטורים שאנשים מקבלים בכלא עולה ביחס לזהות האסירים. הקווקזים בד"כ הצליחו לקבל פטורים מרשימים בדמות שתי פחמימות, מה שהביא להם שני שניצלים. רובם המכריע של הקווקזים היה חסון במיוחד והם בילו את הלילות בהרמת משקולות מאולתרות. זה לא הפריע להם לקבל פטור מעמידה מעל שלוש דקות בזמן הספירות. כל מה שצריך זה טון קשוח במיוחד בשיחה עם רופא הכלא.
פאזל – פאזל של עשרת אלפים חלקים לקח את מקומו של אחד מהאוהלים. אפילו ויטאלי (ר' ערך) ורמירז (ר' ערך) לקחו חלק בהרכבת הפאזל. היה בזה משהו מרגש.
 
צדיק – כאשר אחד מהברסלבים הצעירים והנלהבים ניסה לצרף אחד מאיתנו למניין הוא תמיד קרא לנו בשם התואר "צדיק". בתמורה בד"כ הוא זכה לגידופים שהזכירו את החטאים שכל אחד מאיתנו עבר באזרחות (כולל בעלי חיים).
 
קווקזים – הנטייה לקטגוריזציה לא פסחה על עולי חבר העמים. לקבוצה זו הרבה זכויות במדריך יוקרתי זה (ר' פטורים, נובלס).
 
רומן ברונפמן – בהיותו חבר כנסת ברונפמן ניצל את מעמדו הפרלמנטארי להגיע לביקור בכלא בו ביקש להזמין אליו את כל הסרבנים. וכך, בלשכה של מפקד הכלא ליד צלחות בורקסים, ראינו, המומי מבע, את העוזרת הפרלמנטארית הכי יפה בארץ, עם המיני הכי קצר בארץ. מי אמר שכבר אין בחורות יפות בשמאל.
רמירז – שם גנרי להיספאנים (ר' ערך).
 
שמפו – התחליף המודרני לליזול. מי שלוקח איתו שמפו למקלחת לא יתפלא לחזור עם חבר קרוב במיוחד.
 
תיל – חידוד חוויית הכלא נעשה בד"כ באמצעים חזותיים הלקוחים מסרטי כלא. גדר תיל באמצע המחנה, בין המועדון לחדר אוכל היה כזה. היא גם גררה מאיתנו את נעימת הפתיחה של "עמוד האש".

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שני  On ספטמבר 10, 2006 at 6:26 pm

    מזמן לא קראתי רשומה כ"כ שובניסטית ומתנשאת (כלפי נשים, מזרחים, רוסים וכל מי שהוא לא סרבן אמיץ וגיבור).

    פיכס.

  • רגוע  On ספטמבר 10, 2006 at 8:04 pm

    נשמע בדיוק כמו צעיר שחוזר אחרי חודשיים מהטירונות.
    אותן בדיחות שמצחיקות רק מי שבפנים, אותה גאוות יחידה נאיבית.

  • איתי  On ספטמבר 10, 2006 at 9:18 pm

    יש משהו שפוי, אבל דפוק מאוד, בלהפוך עונש לחוויה.

    העובדה שאינך מתביש להציג את הרשימה הזו לאחר זמן, במבט רטרוספקטיבי, מטרידה אותי. חצי ההתנצלות בתחילת הדברים בדבר ההזדהות עם הכלא כחלק מעצם הכליאה תמוהה, לדעתי.

  • רפרם  On ספטמבר 11, 2006 at 11:08 am

    למי שחושב שהדברים מעליבים.
    הם באו לתאר מצב נתון בבתי הכלא הצבאיים ולא עמדה או השקפה שלי. היחס אל מפקדות הוא לא פמיניסטי ביקורתי כמו שאפשר כמובן להתעלם מהדברים ולחשוב שהצבא שולח גם "אשכנזים" לכלא והיחס הוא זהה בכלא עצמו בין קבוצות העצורים, מצב שהצבא בעצמו מנציח על ידי הגזענות הטבועה במערכת עצמה.
    אתם לגמרי מוזמנים לקרוא את העמדה היומיומית שלי כלפי כל אחת מהקבוצות ה"מושמצות" (שאני חלק מהם) בטקסטים קודמים שאני כתבתי. זה יותר ידמה למציאות מאשר הרשימה החצי הומוריסטית הזו. אשמח לשמוע ביקורות עמוקות במאמרים האחרים במקום היטפלות להומור.

  • anon  On ספטמבר 11, 2006 at 4:32 pm

    Roman Bronfman is not an MP anymore, is he?
    So I guess the shovinist remark refers to… Einat, Dov Khanin asistant…?
    Not nice…

  • גרי אפשטיין  On ספטמבר 12, 2006 at 2:40 am

    מעולה ביותר
    חזרתי לקרוא באתר אחרי שנה ונפלתי על הרשימה שלך – החזרת לי את אמוני הנסדק בשמאלנים מאנייקים…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ספטמבר 12, 2006 at 12:32 pm

    התגעגתי

  • מדד חפרפר  On ספטמבר 14, 2006 at 1:12 am

    בוגד. דינך יהיה כדין רבין ימ"ש

  • חסדאי  On ספטמבר 20, 2006 at 7:12 pm

    לא הפסקתי מלצחוק מהתיאורים שלך, יש לך כשרון מדהים, החברה שמגיבים לא מכירים אותך, ולכן לא יורדים לסוף דעתך.

  • אוהד  On נובמבר 1, 2006 at 12:09 pm

    מצחיקה, תיאורית וקולחת.
    כמעט עשתה לי חשק להיכנס לכלא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s