תפילת שחרית ליד הטנק

תחשבו לרגע על הדימוי של חיילים עטופים בטלית ומעוטרים בתפילין, מתנודדים נמרצות ליד טנק.
הטנק הוא כלי מרכזי בלחימה בלבנון עכשיו, כך אני מבין. אבל האם הוא גם כלי מרכזי בחיי היום יום? האם גם אוכלים ליד הטנק? כשיש מסיבה קטנה בלילה או "על האש", האם הם מתבצעים ליד הטנק? למה התפילה, שנוח לה תמיד בתוך מבנה או אוהל, גם כדי למנוע הפרעות ויזואליות (מחשש לפגאניות ומחשש לריכוז) מהמכוונים בתפילה וגם כדי למנוע הפרעות של רעש, מצולמת דווקא ליד טנק.
ומהצד השני של המצלמה. האם הצלמים של מהדורות החדשות למיניהן מתרגשים במיוחד מהדימוי הזה?
וכמובן יש גם את הצד של הספה. מה הדימוי הזה עושה לעמישראל הכול כך מתוחכם. האם מבט על חיילים דתיים שמתפללים בכוונה ליד הטנק גורם להם לריגוש יותר מאשר צילום של תפילה באוהל? מה הפונקציה של טנק מול ארון קודש עם ספר תורה צבאי. אני מניח שזה לא הפאליות של הקנה יותר מאשר הדימוי של הטנק ככלי מלחמה שבודאי גוברת על ארון הקודש הלא סקסי.
מעניין האם תפילה מוסלמית של חיילים בדואים, כורעים ליד הטנק, תצטלם בצורה כל כך נכונה. מעניין אם אותם חיילים ירגישו את אותה חובה לאומית-צבאית-דתית לעשות את התפילה דווקא ליד הטנק.
באחד מהצילומים ראיתי את הדביקות שבה אותם חיילים שרו את "ה' עזוז וגיבור, ה' גיבור מלחמה" משירת הים ליד הטנק. זה אולי מסביר את הפרדוכסליות בצורה הכי ברורה.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • moon  On אוגוסט 11, 2006 at 1:08 pm

    נו טוב שיש לך זמן להגג על סוגיות אילו
    בזמן שאחרים נמצאים בשטח ויודעים יותר מכל את גודל האיום שצמח שם בלבנון.
    כמה טוב לדעת שאנשי רוח כמוך יכולים לשבת פה ולדון בזוויות צילום, במהות הדימוי הויזואלי ובהשלכות שלו, בהגיגים על כוונותיהם הנסתרות של המצלמים אותם וכו' וכו'
    אשכרה אוננות מילולית, גם זה חשוב הרי.

  • דרור פויר  On אוגוסט 11, 2006 at 2:37 pm

    כן, גם לי תמיד הפריע מבלי שידעתי לנסח מה בדיוק הפריע לי – החיילים הדתיים המתפללים ליד הטנק, ואתה נגעת בזה יפה. אני חושב שהכוח של הדימוי הוא הניגוד שלו לתמונות האלה מהשואה, של יהודים עומדים בטלית ותפילין חלשים ומדוכאים אל מול הצורר, וכאן יש יהודי חזק וגיבור מלחמה שעומד ליד הטנק החזק והגדול והנורא

    ומון, את הופכת לנודניקית רצינית עם ה"נו, טוב שיש לך זמן לדברים כאלה" ועם ה"יש כאלה שנמצאים בשטח…". יש לו זמן לכתוב את הפוסט היפה הזה בדיוק כמו שלך יש זמן להגיב את התגובות שלך, אז חלאס. תתאפסי על עצמך ותחזרי להיות כמו קודם בבקשה

  • moon  On אוגוסט 11, 2006 at 2:46 pm

    דרור יקירי, באמת 🙂

    לעולם לא אחזור להיות כמו מקודם, כפי שלא חזרתי להיות אחרי הרצח של רבין.
    יש רגעים מכוננים כאלה שבהם אדם נאלץ לעמוד מול הזוועה שהמציאות מראה לו, לשפשף את עיניו, להסיר את אבק השאננות והתמימות ולהביט המציאות נכוחה.
    מדינת החיזבללה שלצפוננו, הולכת וקמה, מאויישת במיטב כלי הלוחמה ועם מוטיבציה אחת ויחידה להחריב אותנו.
    בזמן שפה בארץ, במשך 6 שנים, בנינו צימרים, נטענו כרמים והאמנו בשלום עם שכנינו מצפון, כל שהם היו עסוקים היה להאכיל פיות רעבים במשטמה לעם פה בארץ, גם לא מעט מערביי הארץ הזו שלך, שמחים ועולזים על כל מטח קטיושות ולא פוצים פה נגד נאסראללה, למה אתה לא מבין שהומינזם היא קונספציה שאינה קיימת כלל בצד השני????

    למה אתה לא מבין שבקרב הזה, אם נפסיד,(ולמעשה הפסדנו), על עתידנו כאן צל גדול נפרס?

    כמה אפשר לשמוע את בכיינות קומץ שכואבים את מות החפים מפשע בצד השני, כאשר אנחנו נלחמים פה מלחמה צודקת לכל הרוחות?

    ראה אריך הבכיינות שלכם מצירה את צעדיו של אולמרט?

    אין מלחמה צודקת מזו, אבל היא מהוססת, מבולבלת, צעד אחד קדימה, צעד אחורה, פאוזה וכו…

    ומה הבעייה עם חיילים השמים תפילין ליד טנק? או בתוך מבנה נטוש אי שם בבינת ג'בל? מה כל כך כואב לכם עם ביטויי האמונה שמחזקים את החיילים שמסכנים חייהם למענו שם?

    כמה ציניות יש בכם.

    לעולם לא יחזרו דברים להיות קודם, לעולם!
    וטוב שכך.

  • אורן  On אוגוסט 11, 2006 at 3:39 pm

    אבל צילום של חייל פותח קופסת לוף הוא פחות פוטוגני מצילום של טלית מתנפנפת.

    גם ישנים ליד הטנק (או בתוכו). גם מעשנים עליו ומדברים עליו בטלפון. ופורסים פק"ל קפה.
    ככה נראית ההוויה הצבאית. צריך לעשות מילואים כדי לדעת…

  • בבון  On אוגוסט 11, 2006 at 3:46 pm

    באמת, מון, תתביישי לך! תחזרי מיד למעגל האוננות ההדדית אחרת פויר כבר יראה לך מה זה! איך את מדברת ככה בניגוד לקו המפלגה?

    ואורן, אתה מנסה לרמוז שאתה עושה מלואים? מי נתן לך להכנס לרשימות, תגיד לי?

    רפרם, תודה על התובנות המדאימות והמקוריות האלה חמוד! בחיי שלא שמעתי את זה כבר אלף פעם בשלושים השנים האחרונות! תמשיך, ממי, תמשיך!

  • רפרם  On אוגוסט 13, 2006 at 4:42 pm

    אבל זה לא משנה מה את חושבת על המלחמה המטומטמת הנוכחית. הפוסט שלי הוא טיפה יותר כללי ומתייחס ליחס בין צבא ישראל לדת ישראל.

  • דרור פויר  On אוגוסט 13, 2006 at 5:16 pm

    מון, כשאמרתי שתחזרי להיות כמו קודם לא התכוונתי לדעותייך הפוליטיות שלא מעניינות אותי כלל וכלל, וגם לא לדיעותייך על הממשלה ולבנון וכל זה. התכוונתי רק לזה שפעם היית מדברת לעניין עליו מדברים. מצדי תהיי הכי כהניסטית.

    ואתה, בבון, לא היית יכול לבחור כינוי יותר קולע

  • אבי בליין  On אוגוסט 15, 2006 at 11:50 am

    תחזור לג'רבה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s