המשפט

בחמישי האחרון עמדתי בפני כס השופט ריבלין בבית המשפט לתעבורה בירושלים, על עוון אי חציה במעבר חציה.
הסיפור קרה ב-26 באוגוסט בשנה שעברה. אני זוכר את התאריך המדויק, כי זה קרה יום לפני שטסתי לחו"ל וגם מפני שהוא כתוב בזימון למשפט.
החלטתי לבקש להישפט ולא לשלם את מאה השקלים כי הבנתי שמדובר בדו"ח שהוא קצת סלקטיבי. הדו"ח ניתן בסמוך לכביש מספר אחד בירושלים, בקרבת שער שכם. כשקיבלתי את הרפורט יצאתי מכיוון השער עם חבר ערבי. שנינו נעצרנו ורופרטנו על ידי השוטרת שלפי השם שלי כנראה חשבה שגם אני ערבי. אפילו בזימון למשפט שקיבלתי היה כתוב "רפים חדד". תענוג להיות ערבי.
החלטתי כבר אז שאעשה סרט קצר כדי להראות את הסיפור. לפי החוק היבש, אם קיים מרחק של מעל לשלושים מטר, אין חובה לעבור במעבר חציה. באזור הנידון יש כמעט מאה מטר. מדי יום עומד-עומדת שוטר-שוטרת ומחכה לפלסטינאים שחוצים את הכביש בדרכם לבית. הליכה דרך הכביש, כביש חד סטרי עם אי תנועה גדול באמצע, לוקחת כעשר שניות. הליכה דרך מעברי החצייה החדשים שהותקנו, אורכת כ-12 דקות לכל כיוון. המשטרה עושה כמה מאות שקלים בכל יום, וכולם מאושרים. במיוחד הפלסטינאים אחרי יום עבודה שבו הרוויחו מאה שקל.
כשצילמתי את הסרט, חשבתי שאצלם את המרחקים ואראה הכול לשופט. בפועל, המצלמה שלי תפסה את השוטר התורן כשהוא מתעלם מיהודים שעוברים את הכביש ונותן דוחות רק לפלסטינאים.
קצב ההתקדמות של הסרט עלה פלאים כאשר רועי ארד הציע לי להקרין אותו ביחד עם שירים שלו בפסטיבל השירה של הזירה הבין תחומית. צ'יקי תרם "שירים תל אביבים", שנארד, חבר של צ'יקי מצרפת, תרם את המוזיקה וזה מה שיצא: 

עכשיו, מדובר בפעם הראשונה שלי בבית משפט שכזה. אין לי רישיון נהיגה ואף פעם לא הגעתי למצב שאני עומד בפני שופט תעבורה. רוב הנשפטים שלפניי באו למחות על כך שלא באמת דיברו בטלפון הנייד בזמן נהיגה. את כולם ריבלין שיחרר עם קנס.
נגע ללב איש זקן, יקה, שעלה לדוכן הנידונים עם דף ובתוכו הצהרה על חפותו. הוא טען שהשוטרת לא הייתה יכולה לראות שהוא עמד בנתיב הלא נכון מכיוון שמשאית הסתירה אותו.
(תמלול חופשי של רוח הדברים)
ריבלין: אוקיי, מה אתה רוצה שאעשה?
הזקן: אני לא יודע, אתה השופט.
ריבלין: אולי נקבע תאריך נוסף להבאת ראיות? נזמין את השוטרת ונעמת אותך עם השוטרת.
הזקן: ואז מה? אני אעמוד ואטען, היא תעמוד ותטען. זו תהיה הגרסה שלי מול הגרסה שלה. אתה תיקח את הגרסה שלה ותכריע בעדה. וחבל שאבוא.
ריבלין: הכול נכון חוץ ממה שאמרת בסוף.
הזקן: שחבל שאבוא?
ריבלין: שאכריע בעדה.
הזקן: נו טוב, מתי יהיה המשפט?
ריבלין: ספטמבר זה טוב לך?
הזקן: אם אחיה עד אז.
 
נישא על גלי האהדה לזקן, עליתי אני לדוכן הנאשמים. קיוויתי שיהיה משפט ראיות מהיר, כי אני מתוכנן לנסוע לחו"ל החל מאוקטובר.
(תמלול חופשי של רוח הדברים)
ריבלין: נאזים חדד!
רפים: מדובר ברפרם כבודו.
ריבלין: עברית אתה יודע?
רפים: רק מערוץ שתיים.
ריבלין: אתה צוחק מבית המשפט?
רפים: חלילה כבודו. פשוט כל העניין הזה עם השם שלי הוא גם הסיבה שאני עומד כאן.
ריבלין: אני רוצה להבין, הגעת בגלל עבירת הולך רגל, בגלל קנס של מאה שקל. אתה חושב שאין לבית המשפט מה לעשות?
רפים: להיפך כבודו. אני פשוט הייתי רוצה להציג סרט ו…
ריבלין: מה אתה חושב לעצמך? שתוכל ככה לבזבז את הזמן של בית המשפט. מדובר בדו"ח מטומטם ובמקרה מטומטם לא פחות.
רפים: לא הייתי רוצה להתווכח עכשיו על הגדרות. אבל האם יהיה אפשר לקבל תאריך קרוב להצגת ראיות?
ריבלין (אדום כולו): ראיות? אתה רק רוצה לבזבז את זמנו של בית המשפט. אתה שואב איזושהי הנאה פרוורטית משימוש במערכת המשפטית? אני מכיר אתכם!
רפים: לא ממש. אני רק מבקש תאריך מוקדם להצגת הסרט.
ריבלין: אוקיי, תבזבז את הזמן שלי גם. אם תצא חייב, תחויב גם בהוצאות משפט.
רפים: בסדר. רק תן לי תאריך, עדיף לפני אוקטובר.
ריבלין: נובמבר.
רפים: כבודו, אם אפשר תאריך טיפה יותר מוקדם. אני אמור להיות בחו"ל באוקטובר ועם כל ההערכה שלי למערכת המשפט אני לא אגיע והוצאות משפט אני לא רוצה לשלם. לא בשלב זה.
ריבלין: אני מקדים משפטים רק למקרים חמורים, לא למקרה שלך. אתה סתם מבזבז את הזמן. אני קובע לך משפט לראשון בינואר 2007, בתשע בבוקר.
רפים: זה לא מוקדם מדי? גם אמורות להיות מסיבות לילה לפני.
ריבלין: בדיוק.
רפים: אני לא אהיה בארץ, אי אפשר להקדים, לאחר? ובכלל, לא כדאי לך לשמור את השעה הזאת ביום הזה לנהגים אלכוהוליסטים או משהו דומה?
(בת צחוק עוברת בקהל)
ריבלין: כדאי לך שהוידיאו הזה שלך יהיה טוב.
 
האמת היא שאני הולך לעבוד עוד קצת על הוידיאו. הוא ארוך מדי ומההיכרות שלי עם ריבלין הוא קצת יתעצבן מזה. אם להיות גלוי, לא ידעתי שזו הפרוצדורה, כל עניין ההוכחות האלו. אה, ואני צריך מישהו שיעמוד במקומי באחד בינואר 2007.
 
אחרי הטקסט מעורר הרחמים, אדגים עוד מקום הזוי שאליו הגעתי. האמת היא שאני חב את אותו מקום לבלוג הנוכחי. תיכנסו כאן לוויקיפדיה באספרנטו, בערך על הנסיך האנס אדם השני. שימו לב איזה לינק הם שמו בתחתית ההסבר על הנסיך.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס אחרת  On מאי 23, 2006 at 5:58 pm

    כל הכבוד ובהצלחה. מעשה חשוב. גם אני לא אהיה בארץ אז, כך שלא אוכל לעמוד במקומך מול ריבלין.
    הסרט אכן ארוך בשביל הסבלנות של ריבלין עושה רושם…
    סחטין, רפים…ככה זה כשמתבלבלים בין ערבים יהודים ללא יהודים. הפעם האחרונה ששמעתי על מקרה דומה היתה בברלין:
    בחור שאני מכירה בעל "חזות חרדית" הלך בערב עם חבר שלו, פלסטיני, עם זקן שכנראה נתפס כאן כ"חזות יהודית". עבר שם זקן ששתה יותר מדי ועצר עם אופניו ליד השניים. הוא קילל אותם ואמר שרואים שהם יהודים וחבל שהיטלר לא גמר את העבודה. הבחור הפלסטיני הצדיע לו במועל יד ושחרר אותו מהר לדרכו בצעקות. הוא היה זקן מדי מכדי לעשות לו משהו. פלסטיני צריך להגיע לגרמניה, יחד עם יהודי כדי שיהיו לו פריבילגיות פעם…

  • סנפירי  On מאי 24, 2006 at 9:18 am

    שני דברים :
    1. במרחק של שלושים מטר ממה לכל הרוחות ? (גם בקטע וגם בסרט)
    2. מי שמתחכם שלא יתפלא.

  • סנפירי  On מאי 24, 2006 at 9:23 am

    עכשיו שצפיתי בסרט (+-) אני יכול להוסיף שאין קייס והכל מיותר. זה שהשוטרת טעתה בכתובת זה כבר מספיק בשביל לבטל את הדו"ח, חבל על המאמץ.

  • רפרם  On מאי 24, 2006 at 11:40 am

    שלושים מטר ממעבר חציה, על זה כל הדו"ח.
    העניין עם הכתובת זה חלק ממערך ההגנה הממולח. אם אפול עם הסרט אצא עם עניין הכתובת. אגב, נעמי קיס הייתה אישה מדהימה.

  • עמנואל can't  On מאי 31, 2006 at 9:21 pm

    רפרם היקר.

    מבדח ביותר, הפוגה קומית מהיום.

    אני אשמח לעמוד עבורך ברוה"ר למינים.

  • עומר  On יוני 11, 2006 at 12:38 pm

    בחוק לא מפורש המרחק, אלא רק נאמר שמעבר החציה הוא רחוק, ובכל מקרה, אם אין מעבר יש לחצות בצומת.
    אשר לסרט – לא הראית במפורש שהשוטר הבחין ביהודים שחוצים והתעלם מהם (במקרה היחיד שהבאת
    חוצה בחור חרדי את הכביש, אך רואים במפורש שהשוטר לא מסתכל).
    אולי כדאי, לפני המשפט, שתחזור ותעשה עבודה קצת יותר טובה?!

  • רפרם  On יוני 11, 2006 at 11:00 pm

    אני לא מכיר את החוקים, פשוט התקשרתי למשטרת התנועה ושאלתי אותם מה החוק. לפי משטרת התנועה, אדם חייב לעבור במעבר חציה אם הוא נמצא במרחק סביר מהמעבר. שלושים מטר, לפי המשטרה, הוא מרחק סביר.
    לגבי יהודים לא יהודים, הורדתי את הפסקול (אחזיר אותו כנראה למשפט). בפסקול, הבחור הערבי המלא יותר מצביע לכיוון החרדי ואומר בעברית צחה לשוטר, "למה אתה לא עושה לו כלום". השוטר, בהפגנתיות טוען בחזרה שהוא לא רואה כלום.
    בסרט אפשר לראות איך הערבי מצביע ואת מה שקורה מסביב.

  • עומר  On יוני 12, 2006 at 1:31 pm

    אם אתה עדיין סומך על משטרת ישראל, אשריך… אני, במקומך, לא הייתי כזה אופטימי.

    חבל שהורדת את הפסקול. עם זאת, אני עדיין חושב שכדי להראות שמדובר בתופעה כדאי לצלם עוד מספר מקרים….

    בהצלחה במשפט (מתי הוא בסוף?)

  • רפרם  On יוני 12, 2006 at 1:46 pm

    פשוט לא היה לי את מי לשאול. הטלפון שלהם היה על הדו"ח, כך שזה היה הכי זמין.
    אני קצת מתעצל לעמוד בשמש הקופחת ולתפוס דוחות סלקטיבים. היה לי פשוט מזל מאד גדול בצילום הזה. זה יכול לקחת ימים.
    המשפט הוא בראשון בינואר ואני לא יודע אם אהיה בארץ. אני בבעיה.
    אם אהיה, אערוך אותו מחדש, יש לי כמה תיקונים בכל מקרה.
    אם לא, אממן עוד התנחלות.

  • יושן  On ינואר 8, 2007 at 8:45 pm

    וואו, אחרי צפייה בוידאו הזה גם לי קצת בא לקנוס אותך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s