מצב קיומי (שוב)

(עם החזרה של ברק, נזכרתי שוב במה שקרה לי לפני כשנה)

אני נכנס לקו 21, נוסע מרחוב יפו בירושלים לכיוון דרום העיר, בכוונה לרדת בתחנה של אבו תור.
הרבה אנשים באוטובוס ואני נדחק בין אנשים ותיקים ומתמקם מבלי יכולת לזוז, כאשר משמאלי אישה אתיופית יושבת ומימיני יושבים עוד שניים, איש ואישה.
אני מגלה עניין בשכניי החדשים וכשהאוטובוס עובר ליד גן הפעמון, האישה האתיופית, חבושה במטפחת יפה, מוציאה מכתב שכתוב כולו באמהרית. נראה שהיה מקופל במשך תקופה ארוכה. מצד ימין למעלה מופיע התאריך, 22/7/98. ניכר בה שהיא מתרגשת כשהיא מוציאה אותו וקוראת לעצמה בפעם המי יודע כמה.
אני מסתכל ימינה ורואה שקרוב לחלון יושבת אישה ערביה לבושה מכף רגל ועד ראש במין חלוק בצבע בלו-מארין. לידה יושב אדם עם פיגור שכלי שדומה באופן מבהיל לאהוד ברק. לבוש בג'קט עור חום כהה. כשהאוטובוס גולש מרחוב המלך דוד הוא מתחיל לחזור במין מנטרה על המילה "צמרמורת", מדגיש בגלגול את ה'ר' הראשונה. בכל פעם שאהוד מגלגל את ה'ר', שכנתו לספסל שמחזיקה ביד שמאל קפוצה בקבוק חצי ליטר של מי עדן, נותנת בימינה אגרופים קטנים על ברכה הימנית.
 
 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Moon  On מאי 4, 2006 at 3:28 pm

    סרט 🙂

  • יער  On יוני 13, 2006 at 6:24 pm

    לא נעים להגיד, אבל לוח השנה האתיופי שונה מלוח השנה הגרגוריאני. קודם כל יש הפרש של 7 וקצת שנים ביניהם ובלוח האתיופי יש 13 חודשים: 12 בני 30 יום ועוד חודש קצר של חמישה ימים.
    בכל מקרה, החודש השביעי הוא מַגָּאבִית והתאריך שהופיע על המכתב באמהרית (22 במגאבית 1998) מקביל ל-31 במרץ, 2006 — כך שבהתחשב בזמן שלוקח למכתבים להגיע מאתיופיה לישראל, יכול להיות אפילו שהיתה זו הפעם הראשונה שהיא קוראת את המכתב.

    דַהְנָא יְהוּנוּ,
    יער

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s