ריזוטו תפוחים וגדר ההפרדה

אני נותן ככה כותרת שנראית תלושה, אבל לא בא לי שני פוסטים. בא לי אחד.
אז ככה סתם יצאתי קצת כועס מהימים האחרונים, שוב בגלל הפוליטיקה שלנו. שלשום התלוויתי לאמנית מדנמרק בשם טניה שהחליטה להקליט את גדר ההפרדה באבו דיס. עכשיו, אני יודע שהגדר באבו דיס כבר "סבלה" מספיק מאמנים. היינו שם, נהיה שם ובכלל נראה שכל מטרת החומה המוזרה הזו היא לתת קנבס אלטרנטיבי לדלות הרעיון במדינה הציונית שלנו.
אבל שלשום, אחרי שטניה ביקשה, הלכתי איתה כדי לתעד את העבודה שלה ומהון להון נשענתי על הקיר והסתכלתי על מה שקורה בשקט בשקט.

כשכל האמנים באים ועושים מין הפנינג מול הגדר, היומיומיות נשכחת. כשעמדתי שם וראיתי איך כולם מטפסים על הגדר כדי להגיע לבתים שלהם, ראיתי את הסולם שהציבו מצד אחד ואיך אדם מבוגר ניסה לטפס עליו עם הנכדה שלו שישבה לו על הכתפיים.

אז כולם מדברים על הגדר שתפריד בינינו לערבים. שהיא מונעת פיגועים. בתכל'ס מה שקורה זה שכולם עוברים אותה בטיפוס. בחלקים שאין גדרות תיל. כוחות מג"ב נמצאים שם כל הזמן ויודעים שזה המצב. לאנשים שרוצים לפגע בישראל אין בעיה לדלג מעבר לגדר, הבעיה קיימת אצל האנשים עם המגבלות הפיזיות שעובדים בירושלים וחוזרים אחה"צ לבתים שלהם מעבר לגדר.
לא איכפת לי שאני נשמע עכשיו כמו איזה אישה ממחסום ווטש שבאה לתת לערבי את היד כדי לעזור לו ללכת. מה שקורה שם עכשיו הוא רק טרטור של אנשים, הוא רק רשעות ואכזריות שמגבירות את האיבה ומגדלות עוד דור של ילדים עם שנאה עמוקה לכל מה שמריח ישראלי.

טניה היא אמנית שמתעסקת עם קול. היא הקליטה את שני הצדדים של החומה. בצד השני, הפלסטיני, היא אמרה לי שהיא שמעה את הקיר בוכה.
 
טוב, די עם הפוליטיקה לרגע. הנה, כמחווה לגדי, מתכון מהיר לריזוטו תפוחי עץ. עם קצת הסברים בסוף.
 
אנחנו נצטרך:
ציר עוף/ירקות
חמאה בלי מלח
שאלוטים
כוס אורז לריזוטו (צריך ארבוריו, עדיף קרניאולי)
יין לבן
2 כוסות קוביות של תפוחי גראן סמית (קלופים, אחד סנטימ כל אחד)
רג'יאנו פרמג'יאנו
מלח ומוסקט
 
מה עושים:
מחממים את הציר עד שיבעבע ואז מנמיכים את האש כדי שירחש קלות (simmer). להמיס במחבת קצת חמאה, להוסיף קצת שאלוט קצוץ, אחרי שהשאלוט שקוף להוסיף את האורז וכוס אחת של תפוחים, לערבב ולהוסיף חצי כוס יין לבן. לחכות עד שהיין מצטמצם לחצי.
מעכשיו, כמו בנוהל ריזוטו, להוסיף מהציר הרוחש מצקת או שתיים בכל פעם שהריזוטו מתייבש. כלל הברזל של הריזוטו הוא שכל הסיפור לוקח 20 דקות (לא מפסיקים לבחוש לרגע). חמש דקות לפני הסוף, להוסיף את הכוס תפוחים שנשארה. לפני שמורידים מהאש, להוסיף קצת חמאה ופרמז'ן. קצת מוסקט יעזור.
הצעות לשיפור: אפשר גם קצת כבד אווז לקראת הסוף ובלסמי מרוכז.
 
כמה הערות למתכון:
כדי להכין ציר טוב, צריך לטגן שורשים (של פטרוזיליה, כרישה, גזרים, כסביה) עד שישחימו, להוסיף קצת יין אדום כדי לגרד את התחתית ולהוסיף מים עד לרתיחה. לאחר הרתיחה להנמיך את האש ולתת לציר לרוץ עוד שעה-שעתיים. לסנן הכול ולצמצם כמה שניתן. עבור ציר עוף, להוסיף לטיגון הראשוני גרונות/כנפיים.
לגבי השאלוטים, הם עדיפים על הבצלים הרגילים. אם אין אשקלונים בנמצא, אפשר להשתמש גם בבצל רגיל.
לגבי האורז, בלית ברירה אפשר להשתמש בריזוטו שמיובא לארץ על ידי scotti. פעם הבאה כשנוסעים לאיטליה להביא משהו יותר סביר. אני משתמש באקוורלו.
לגבי הפרמז'ן. רק גבינה עם החתימה של רג'יאנו פרמג'נו היא אכן כזאת. אבל לא צריך להיות יותר מדי אליטיסטים, ואפשר לזרוק פנימה גם גבינת עזים טובה (שבילתה איזה שנה בגרוטו אפלולי).
לגבי הבלסמי, כדאי לקחת לפני ההוספה שלו (במידה והולכים על אופציית הכבד אווז) את החומץ ולצמצם אותו עוד קצת. חומץ טוב הוא חומץ שיושן מעל 12 שנה. אל תתפרעו עם אלו של ה-18 שנה, אפשר אחרי צמצום של ה-12 להגיע לתוצאות דומות.
 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרעבי  On אפריל 8, 2006 at 8:11 am

    רפרם
    התרנגולות במתכון שלך לא צריכות גדר הפרדה. טוב להן ככה. בתפוחים שלהן.

  • הילי  On אפריל 8, 2006 at 10:26 pm

    שלא להטעות אנשים
    שני הצדדים הם "פלסטיניים"
    במובן זה ששניהם ממזרח לקו הירוק

  • Moon  On אפריל 11, 2006 at 9:04 pm

    זכור לי מתכון ריזוטו של הש,ף העירום שהכנתי לביתי ולחברותיה, ערב אחד, השתמשתי באורז עגול כמדומני, יין לבן וכבר לא זוכרת עם הגבינה היתה בדיוק אצילית כפי שאתה מבקש,
    והבנות ליקקו את אצבעות, זאת היתה הצלחה מסחררת שהן לא שוכחות לי עד היום.
    אני מלאת צער על כי לא טעמתי את מעשה ידיך בכינרת, הקור הבריח אותי למקומות אחרים, אבל היה נחמד לראות את ההמולה סביב

  • רפרם  On אפריל 11, 2006 at 9:58 pm

    דיברנו? נפגשנו?

  • Moon  On אפריל 11, 2006 at 11:45 pm

    לא דיברתי הרבה בכנרת ":)

  • עמנואל can't  On אפריל 24, 2006 at 11:52 pm

    רפרם היקר.

    הגדר כרגע הינה תצורה מודרנית של אפרטהייד היות והמדינה שולטת בשני צידיה, אך ברור לכל בר דעת כי ביום ההיפרדות נחוץ לנו גבול בר קיימא. הגדר היא אופציה סבירה כמו כל אחת אחרת אם כי אני מודה שהסימבוליקה של מחיצה שאיננה שקופה צורם לכל ליברל.

  • רפרם  On אפריל 26, 2006 at 9:36 am

    אבל למה לעבור באמצע כפר?
    אבל צודק. צודק.

  • עמנואל can't  On אפריל 26, 2006 at 4:35 pm

    לכך ממש נועד מאורינו, בית הדין הגבוה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s