אויש, שוב האשכנזים האלה

מחשבות מפוזרות קצת. מבקש סליחה מראש.
 
בעקבות הפולמוסים האחרונים בעקבות הסרט של דותן על האשכנזים (שרבים מהדמויות המופיעות בו חברים קרובים שלי) והספר של רוזנטל, התחלתי לחזור ולהרהר בשאלת המזרחיות האישית שלי. הפרספקטיבה שלי אולי תהיה שונה מרוב בני גילי, כי אני עצמי מהגר דור ראשון. מהגר ממדינה ערבית.
למשפחה שלי היה קשה עם ההגדרות הדתיות הפוליטיות כשהם הגיעו לארץ. הם מייד "נצטוו" לאמץ לעצמם זהות פוליטית-דתית. ייעצו להם לבחור בש"ס או במפד"ל. כי הם דתיים, כי הם באו ממדינות המזרח (מהמערב, אבל מה זה משנה). הם גם רחשו כבוד לכל מה שהריח מ"דור המייסדים". רוב המהגרים מהאי שלי, אי שהייתה בו קהילה יהודית ענפה, הזדהו ועדיין מזדהים עם עמדות הימין. זה נראה להם הרבה יותר נכון. הרבה יותר פטריוטי. כשאתה מהגר אתה רוצה להרגיש שייך.
אני לא יכול לשכוח סצנה מתחילת שנות השמונים. לבית שלנו הגיעו לוכדי עריקים ממשטרה צבאית לקחת את אבא שלי לכלא צבאי, באשמת עריקות. לוכדי העריקים, כך יתברר מאוחר יותר, התבלבלו כנראה ולקחו את אבא שלי במקום אדם אחר עם שם זהה. אבא שלי ידע עברית עוד מג'רבה. הוא גם לימד שם בבית ספר עברי, אבל את העברית של פה, של הישראלים, הוא לא דיבר בצורה קולחת. הוא לא ידע איך להתמודד איתה. אמא שלי עוד ניסתה להכניס לו לכלא אוכל שהיא הכינה. אבא שלי חזר לאחר כמה ימים, כשנתבררה הטעות, במדים (מעולם לא ראיתי אותו ככה), לא מגולח כי בכלא חילקו רק סכינים ואבא שלי לא מתגלח בסכין. אך יותר מהכול, אבא שלי נראה עייף. בראש שלו, אני מניח, היה כעס כלפי הצבא. אבל על הצבא לא כועסים, בטח כשאתה מהגר.
כשאני נכנסתי לכלא על סרבנות שטחים, הסתרתי זאת לראשונה מההורים שלי. לא בגלל האקט הפוליטי. ידעתי והרגשתי את הפחד שלהם מסמכות כזו. סמכות שאינה מובנת ושעדיין לא ברור מה לייחס לה.
רוב העולים מהארצות הערביות, כשהגיעו לכאן, קוטלגו כאויבים פוטנציאלים. העובדה שהשפה בה הם דיברו הייתה שפת האויב, שהם נראו דומים לדמויות המאיימות של המדינות שמסביב, גרמה להם להתכנס ולהיות אובר-פטריוטים. להצביע ליכוד. תקראו לזה איך שתרצו. הם לא מבינים למה האליטות, למה האשכנזים, פתאום אומרים להם שימין זה רע. מצד אחד אי אפשר לדבר ערבית, מצד שני ימין זה רע.
 
אני מנסה לנסח משהו ועוד לא מצליח. נסעתי כבר פעמיים לג'רבה כדי להתחקות אחרי המחשבות של ההורים שלי. של המשפחה שלי. היהודים שם עוקבים אחרי התקשורת הישראלית וניזונים ממנה, גם תדמיתית. הלובי היהודי בארצות הערביות הוא רחוק מחזק כמו זה במדינות המערב. הם מקבלים בהכנעה כל הכתבה ישראלית.
בתמונה מיכאל. הוא מחזיק את הבת של בן דוד שלי, חווה. צילמתי אותו במוצאי כיפור, כשעוד לבש לבן.

 

מיכאל

אנחנו מדברים על המקרה בו שוטר תוניסאי נכנס לבית הכנסת המרכזי של האי וירה למוות במתפללים. אני שואל את מיכאל אם האירוע הזה הגיע כתוצאה ממשהו או שקרה באופן אקראי. מיכאל מספר לי שכמה ימים לפני פיגוע הירי, הגיעו הישראלים וחיסלו איזה אבו אחד בטוניס הבירה. זה גרם להרבה כעס אצל התוניסאים. ולא כעסת על ישראל? הם הרי ידעו שפעולה כזו שלהם בתוך תוניסיה תגרום לכם לסכנה. מיכאל הסתכל עלי כלא מבין. זה לא היה בלקסיקון שלו בכלל.
 
מהי מזרחיות? האם מדובר בעצם במהגרים שלא מרגישים בטוחים ולכן מאמצים לעצמם נרטיבים שונים, פחות ספקניים? האם דרידה נחשב למזרחי? האם זו רק הגדרה ישראלית, כמו האשכנזיות? מה דינה של משפחת עטיה הירושלמית הוותיקה?
ישראל אימצה לעצמה את התרבות המערבית שהיא כיום התרבות השלטת בעולם המודרני. ישראלים שהגיעו מכל מקום שאינו מדינה ערבית, להלן "האשכנזים", אימצו לעצמם את כל כובד התרבות המערבית, אל מול המזרחיים. אנשים בתגובות האכזריות באתרים השונים ברשת קראו להשוות את מספר פרסי הנובל של האשכנזים מול אלו של המזרחים. הם לא מבינים שאשכנזים זה מינוח שנוצר פה, בישראל. זהו מינוח מעמדי. מאות היהודים שקיבלו פרס נובל בכלל לא הגיעו לכאן. הם היו המזרחיים במקומות אחרים. הם היו מהגרים שהתאמצו יותר מכולם.
מזרחי אינו הגדרה של מוצא בעיניי. אמא שלי מחזיקה מגילת יוחסין עד לעזרא הסופר. רוב יהודי האי שממנו באתי מיוחסים לקהילה ירושלמית שהגיעה לפני אלפיים שנה בעקבות חורבן בית ראשון. קיימים גם כל תושבי צפון אפריקה, שהגיעו ברובם מגירוש ספרד. הארד קור אירופה. פרדיננד ואיזבל. באותו זמן שהם חיו בספרד המשגשגת והמתקדמת, האשכנזים של היום חיו אז בעוני מנוול במזרח אירופה.
 
ניכוס התנהגויות כדי לצבור יתרון מעמדי על אנשים הוא לא פחות מאכזרי. הוא בודאי לא הוגן.
אני מצטער על המחשבות המבולבלות שאני פולט כאן. ישר למקלדת. לא יודע איפה אני נמצא במשוואות האלו. האם אני מזרחי בגלל ששם משפחתי חדד. בגלל שאני מהגר. בגלל שאני מגיע ממדינה בשליטה ערבית. אני יודע שאני מזדהה מעמדית עם אנשים שהגיעו ממדינות ערביות, מהסיבות שצוינו לעיל. אם דיברת יידיש ברחוב לא הסתכלו עליך במשטמה ביטחונית. משטמה הרבה יותר מפחידה מהמשטמה התרבותית שבה נתקלו דוברי יידיש בראשית המדינה.
 
אשכנזיות ומזרחיות הן הגדרות שטובות לישראל. הן גם הגדרות מעמדיות.
 
זו לא תחרות של מי יותר מסכן ואת מי יותר דפקו כמהגר. זה עניין של ניכוס סיפורים. כל אחד מכיוון אחר. רק כדי להרגיש עליון. כאלו אנחנו.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On ינואר 22, 2006 at 10:21 pm

    אבל כתבת יפה.

  • חגית  On ינואר 23, 2006 at 1:42 am

    זה החומר שאיתו ונגדו אנחנו עובדים
    כאלה אנחנו וכאלה אנחנו לא.

  • העדר האשכנזי  On ינואר 23, 2006 at 10:15 am

    מעמתים אותך עם העובדות אז אתה מתחיל להמציא הגדרות חדשות?

    מזרחים לא זוכים בפרס נובל אז אתה מחרטט ש'אשכנזים זה מינוח שנוצר פה, בישראל'???

    הרפיסות המזרחית מתסכלת אותך אז אתה ממציא ש'מאות היהודים שקיבלו פרס נובל בכלל לא הגיעו לכאן. הם היו המזרחיים במקומות אחרים. הם היו מהגרים שהתאמצו יותר מכולם'???

    איפה ראית מזרחים שמתאמצים יותר מכולם? ב'ספרד המשגשגת'? טוב שלא חזרת לימי בית שני. כבר מאות שנים מי שמתאמץ יותר מכולם הם האשכנזים. בגלל זה הם הגיעו למה שהגיעו גם בארץ וגם בחו"ל. קהילת יהודי ארה"ב למשל.

    ככה זה רפרם – מהגרים שמתאמצים, מגיעים בסופו של דבר להשגים. למשל הרוסים בארץ היום. בעתיד הלא רחוק הם יהיו מבוססים ומסודרים בחיים ולא יבכו על קיפוח, למרות שהיום לא קל להם. אבל אתה ושאר המזרחים בארץ תמשיכו להתעלם מהמציאות, ואח"כ תתפלאו למה גם בעוד 50 שנים תהיו הרוב באוכלוסית בתי הסוהר ובמקבלי קצבאות סעד.

  • רפרם  On ינואר 23, 2006 at 11:46 am

    אני באמת לא מבין את הטענה שלך. האם אתה טוען שמדובר בהבדל על רקע גנטי? האם במאתיים שנה האחרונות קרה משהו (וזה יכול להיות אונס של יהודיות על גדות הדנובה או איזה פוגרום) שגרם ל"אשכנזים" כהגדרתך להיות יותר חכמים? להיות יותר חרוצים?
    האם יש משהו בפיגמנטים של העור שגורם לך לעבוד יותר קשה או לקבל פרס נובל?

  • העדר האשכנזי  On ינואר 23, 2006 at 3:12 pm

    מי דיבר על גנטיקה?

    מדובר בדפוס חשיבה. יש קבוצות באוכלוסיה שמבינות שכדי להצליח צריך להתאמץ. ויש קבוצות אחרות שבמקום להתאמץ מעדיפות לבכות שדופקים אותם.

  • רפרם  On ינואר 23, 2006 at 10:08 pm

    אתה מדבר על "מזרחים" כזהות אתנית, אני מדבר עליהם כזהות תרבותית.
    האם קבוצות באוכלוסיה, כהגדרתך, פועלות לפי מקום מוצאם? האם כל המרוקאים הם "בכיינים"?

    יש לי עוד הרבה מה לומר. אשמור זאת לקטע הבא שאכתוב.

  • אדם שחור  On ינואר 25, 2006 at 9:06 am

    טענה חוזרת ונשנת – מזרחים בכיינים, בבית סוהר, לא עובדים מספיק, לא מקבלים מספיק פרסי נובל. רק יהודי אשכנז. כנראה שמשהו גנטית דפוק בנו. האנשים השחורים. כנראה. בכלל כמה אפריקאים זכו לפרס נובל. או אסייתים. או דרום אמריקאים. ואם זכו בכלל בטח היו אשכנזים. ופרס נובל הוא קנה המידה האבסולוטי שיש בעולמנו. פרס נובל: שיעבוד של מידונות אירופאיות את אפריקה, מזרח רחוק ותיכון – עבדים, גזילת רכוש וחופש במשך מאות שנים.
    פרס נובל – השמדה המונית של עמים – סדר מופתי.
    פרס נובל: לשלטון קומנוסטי מפואר שהוציאו להורג מיליוני בני אדם.
    פרס נובל: אמריקה ודיכוייה הרבים.
    ועוד ועוד ועוד: כל נהנים שם מפרס נובל ששוכחים שתמיד מחלקים פרסים לחברים שלך.
    מדינות אירופה ונספחיהן רגילות לשעבד ולהרגיש עליונות ואחרי דיכוי לא מבינות איך זה שאין קדימה ופרס נובל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s