מה היה קורה אם בורחס היה מצייר כמו שהוא כתב?

הייתי רוצה לשתף אתכם בתהליך של עבודה שאני מתחיל לעבוד עליה בימים אלו. העבודה הזו, כמו עבודות אחרות שעשיתי (לא כולן כמובן) היא מאד קונצפטואלית, אך אולי התוצאה האבסטרקטית תרגיע אנשים מסוימים, בכללם אני.
אני כרגע מנסה לקבל מימון לעבודה הזו מטייט, שזו גלריה לונדונית טובה, אדע יותר לקראת אוקטובר.
אתאר בקצרה עבודה דומה שעשיתי בעבר וגם את הקווים המנחים של העבודה הנוכחית. הכול עוד בשלבים התחלתיים ולכן אשמח לכל דיסקוס שתמצאו לנכון לפתוח בו.
לפני שנתיים עבדתי עם אומברטו אקו מאוניברסיטת בולוניה, על מיצב שנקרא "מכונה אריסטוטלית". את "המכונה", מושג שאקו הציע, בנינו מעץ והיא כללה 81 מגירות, שלושה גלגלים וספר אחד. את הרעיון אקו הציג כבר בספרו מ-1994, "The Island of the Day Before".
עיקר העבודה היה שיקוף תהליך הכתיבה של מבקרי האמנות דאז. סוג של גיבוב "עשיר" מילולית, בלי קשר אמיתי לעבודה המבוקרת.
 
הסבר קצר על המכונה האריסטוטלית:
 

לפי אריסטו קיימות עשר קטגוריות מילוליות: המהות, הכמות, האיכות, היחס, הפעולה, הרגש, האתר, הזמן, המקום והלבוש. בספר שחור ועב כרס כתבתי מעל ל-3500 מהויות שאספתי מספרים שאני מכיר. דפדפתי בספרי ילדים, מחזות, עיתונים ובכל צורה של טקסט שאי פעם התגבשה מולי ואספתי מלים.
לאחר מכן עברתי לקטגוריות התיאוריות (כביכול). כתבתי לכל תת קטגוריה (כמות של איכות, היחס של הזמן וכו') תשע מטאפורות שונות. סה"כ כתבתי 729 מטאפורות שונות. את כולן, כתבתי עם נוצה ודיו (אולד סקול) על נייר קלף, עבור ארשת הקדושה שניסיתי להצמיד למלים.
כל המטאפורות, כמו המהויות, הן פרי מוחי הקודח והן תוצאות של אהבות נכזבות, אנשים מוזרים שפגשתי בזמן העבודה על המלים ולעתים קרובות המכנה המשותף שלהן עלום וביזארי. את רשימת המטאפורות אפשר להוריד כאן (בפורמט פי-די-אף).
בקצרה אציין שהקשר בין המהויות למטאפורות שישבו בתוך מגירות העץ היו בעזרת גלגלים רנדומאליים שנתנו תוצאות של שלוש אותיות שכיוונו למגרה הספציפית (כמו בשח) ולמטאפורה שבתוך המגירה. משה אידל, חוקר קבלה שעזר בתהליך העבודה, אהב לכנות אותם גלגלים אבולעפיינים.
עם קשר או בלי, ה"דוגמנית" שהציגה את המכונה, בסרטון תדמית ביזארי, כמו למכונית פז'ו, הייתה רומי אבולעפיה המבריקה והנהדרת. את הסרטון הקצר אפשר לראות בתחתית העמוד הזה, בפורמטים שונים (קריין: בני ליס).
ארגז הכלים ה"עשיר" מילולית בעצם תיאר בצורה רנדומאלית את המהויות עצמן, כבמין כישוף של מילה, כישוף שאנשים החרדים מין המילה, מאמינים לו בלי לחשוב הרבה.
 
הסבר אף יותר קצר על העבודה הנוכחית:
 
מול תורת הקטגוריות של אריסטו אנו מכירים תורות קטגוריות של פילוסופים מאוחרים יותר. ליד תורות הקטגוריות השונות אנו מכירים גם את תורת הצבע של ואסילי קאנדינסקי (צהוב=חם, אפור=חסר צליל, לבן=הרמוניה של שקט) וגם תורות צבע אחרות (דה וינצ'י למשל וגם אריסטו עצמו). בלי להיכנס לביקורות הנפוצות על קאנדינסקי ותורת הצבע שלו (באמת שאני לא רוצה להתיש אתכם), הייתי רוצה לעשות סוג של אקספרימנט אמנותי (אמנותי, כי התוצאה אינה חשובה, אלא התהליך) ולהעביר בפילטר האריסטוטלי ספרים מובהקים של סופרים מסוימים. לאחר הפילטר האריסטוטלי, מלות הספר יעברו פילטר של צבע שיתורגם לכדי ציור אבסטרקטי (קלאסי, צבעי שמן על קנבס) שיגיע ברמה חווייתית לקריאת הספר (שוב, לא משנה מה באמת יוצא).
איך הציור יתבצע, האם בצורה ליניארית כמו ספרים רגילים, או בצורה אחרת (במקרה של קפקא למשל, משהו לא ליניארי), זה משהו שאני עוד עובד עליו.
תהליך העבודה יכלול ניתוח קטגוריאלי שלם של ספרים מסוימים ועיבודם במכונה שתיבנה לכבוד העניין (שתיקרא קאנדינסקי). שותפים לעבודה הם צביקה נטר ואוהד אדר פרסמן.
האקספרימנט החי של העבודה יהיה המועמד הנצחי, אומברטו אקו. בסוף ספטמבר אשב איתו להתחיל בניתוח של ספר שהוא יבחר ומשם נתגלגל הלאה.
שוב, השלב הוא עדיין מאד התחלתי ואשמח להשתתף בכל דיון שיתעורר סביב העניין. אשמח כמובן לתובנות חדשות.